שאלה
כבוד הרב שלום
אני מכיר משפחה מקסימה שסובלת מאינספור ייסורים כבר עשרות שנחם - מקשיים בריאותים עד לאירועים טראגיים יותר. מדובר במשפחה עם ערכים גבוהים יראי שמיים שהם עושים המון חסד. אני יודע שאיננו יכולים להבין לעומק את רצונו של הבורא, אבל קשה לי עם ההסבר שהם עושים תיקונים על חטאים מגלגולים קודמים.
לעומת זאת, למרות שהיו לי ייסורים בחיים, לא היו לי כמו שלהם. אני באמת אסיר תודה על כך. יחד עם זאת, למה הם סובלים ואני הרבה פחות? מה אנ אמור לעשות עם זה? אומרים שאדם מקבל את הייסורים שאיתם הוא מסוגל להתמודד. מה סה אומר אלי - שיש לי נשמה חלשה? ושוב, אני לא מאחל לעצמי סבל אני מנסה להודות לבורא על מה שיש, יחדש עם סאת, קשה לי עם התמונה שאני כרגע הצגתי בפניך.
תשובה
שלום וברכה
אנו מתנהלים בעולמנו עם שאלות רבות המלוות אותנו: למה אנחנו קיימים ? למה אנחנו כואבים וסובלים ? למה בכלל הקב"ה ברא את העולם ? מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש, וכדו'.
כמובן שאלה לא התחושות היחידות שלנו, ויש בנו גם הרבה שמחה והלל ותודה.
מה עושים עם מה שמציק לנו מאוד ?
אפשר כמובן לחתור באופן מתמיד לתשובה, אולם זו עשויה לבוא רק מהתגלות ישירה של הקב"ה אלינו, ואילו אנו חיים בתקופה שדבר ד' יקר ושאין חזון נפרץ.
לפיכך, אין לנו אלא להטמיע בנו את ההכרה שאנו ניאלץ לחיות בעולמנו בלוא תשובה שתיאמר לנו מבחוץ על השאלה הזו. ואין לנו אלא לחתור לתשובות פנימיות שלנו, ואולי לשאלות אחרות.
משעה שאדם שואל שאלה אחרת, - מה אני יכול לעשות עם הייסורים ? כיצד לחלץ מעצמי הפחתה של הייסורים עצמם ? איזו רגישות לכאבו של האחר נוצרת בי כתוצאה מהייסורים שלי עצמי, וכדו' – הוא חי אחרת את עולם הכאב והייסורים.
האם התנועה הזו יכולה להופיע בתוכך ?
כל טוב ושנה טובה ומרוחמת