שאל את הרב

האם אהיה בדיוק כמו אבא שלי ??!!

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 12/09/14 14:26 יז באלול התשעד

שאלה

לכבוד הרב שלום,

שנה טובה וחודש אלול טוב,

יש לי שאלה אישית (לא דחופה...)...

גדלתי במשפחה מאוד לא פשוטה, אבא שלי פגע בי ובאמא שלי הרבה לאורך השנים. הוא אדם לא יציב שעשה דברים לא הוגנים כלפי אמא שלי וזילזל בה מאוד לפעמים ממש מול העיניים שלי. אבא שלי ואני נחשבים די דומים בדברים מסוימים. אני כותבת לרב כי קשה לי לחיות עם הידיעה הזו שאנחנו דומים. בשנים האחרונות אנחנו לא ממש בקשר, אבל אני רואה את עצמי כל הזמן מנסה לחיות את החיים שלי בניגוד אליו, ומפחדת מלהיות כמוהו.

אני יודעת שאנחנו דומים במובן מסוים, ושאני צריכה לעבוד קשה על המידות שלי, יותר מאנשים אחרים, ואני מנסה. אבל יש בזה משהו שמייאש אותי, לדעת שאלה המידות הבסיסיות שלי, וגם קשה לי עם זה שהדמיון בינינו מלווה אותי כמו צל, גם אם זה על דרך הניגוד, לפעמים אני עושה משהו שמזכיר לי אותו וזה קשה לי. הוא גם היה אומר לי שאנחנו דומים והוא אמר לי על תכונות רעות שלו שיש אצלי ונתן לי הרגשה שככה זה כבר יישאר. הוא גם אמר שאני כמו ילד קטן ואני באמת מרגישה ככה לפעמים, כאילו לא הצלחתי להתבגר עד הסוף (אני בשנות ה-20 לחיי), כאילו לא הצלחתי לצאת מהגולם לגמרי, כאילו אני לא אישה אלא ילדה.

איך אפשר להשתחרר מהצל הזה? בחיים בכלל ובשידוכים בפרט. אני מצד אחד מחפשת מישהו שהוא ההפך ממנו, אבל מצד שני אני רואה בשידוכים שאני מחפשת בנאדם שגדול ממני בהרבה שנים, ואולי גם זה בא מהקשר שלי איתו.

זה גם משפיע עליי בזה שאני מרגישה שאני פחות מאנשים אחרים, שאני לא ראויה, כאילו שאני לא ראויה לבעל באמת טוב חס ושלום. ואם מישהו נותן לי משהו או מתייחס אליי מאוד יפה אני מרגישה לא בנוח ושזה לא מגיע לי.

אני לא מבקשת שיגידו לי שאני טובה יותר ושאני שונה, להפך אני יודעת מה עשיתי ויש לי הרבה פגמים. אני חושבת שמה שמפריע לי זה שאני מרגישה שאנחנו באמת דומים בהרבה מובנים. אני רוצה להיות בנאדם טוב ואני מרגישה שיש לי הרבה על מה להתגבר.

אין לי נסיון טוב עם טיפולים פסיכולוגיים, למרות שלא הייתי אצל פסיכולוג דתי.

פעם קראתי את הסיפור על משה רבנו וצייר הדיוקנאות וזה עודד אותי. גם הרב שלי אמר שאפילו המשיח יכול לבוא ממשפחה לא משהו...

אם זה יכול להיות לתועלת לאנשים אחרים אין לי התנגדות לפרסם את השאלה.

תודה רבה ואמיתית לרב על העזרה

תשובה

שלום וברכה

הנושא בו את עוסקת מעסיק אותנו ואת העולם כולו יותר ויותר.
ככל שאנו מגלים את ההשפעה של הגנטיקה עלינו, כפי שגילינו בעבר את ההשפעה של ההורים שלנו עלינו דרך הפסיכולוגיה הפרודיאנית; ככל שאנו יודעים הרבה על הכימיה שבמוח, ומודעים לכך שלעתים ההתנהגות שלנו היא תוצאה של חוסר רבע מיליגרם לתיום אוכל חומר כימי אחר - אנחנו שואלים את עצמנו יותר שאלות על הבחירה החופשית, על היכולת שלנו באמת להשתנות, על דפוסי הזוגיות, ועל השליטה שלנו בנושאים הנוגעים לנו.
כאמור, כל העולם כולו, בעיקר בתחום בו אני עוסק - אתיקה, דן בזה. ההתמודדות עם הנושאים הכל כך חשובים שאת מעלה שונה מתחום לתחום - לפסיכולוגיה יש תשובה אחת; לפסיכיאטריה - אחרת; למערכת המשפט (שכן כיצד ניתן להעניש מישהו שאלו הגנים שלנו) אחרת, ועוד ועוד.
אני מבקש לומר משהו מתחום הרבנות, שהוא המקום בו אני שרוי:
בדיוק כשם שאין לי תשובה של ממש לשאלה איך ליישב בין הבחירה החופשית שלנו ובין העובדה שהקב"ה יודע הכל מראש - כן הסוגיה הזו.
לאמור: אנחנו חיים בתודעה עמוקה של בחירה חופשית גם מול העובדה שהקב"ה יודע הכל, וגם אם אין לנו תשובה אחרת.
הדבר נכון גם ביחס לגנים, כימיה, פסיכולוגיה וכדו'. לכל אלה השפעה של ממש, ולא ניתן להתעלם מהם.
ואף על פי כן - דווקא המודעות לכך מסוגלת ליצור בנו תנועה חופשית יותר, ורצונית יותר, ללא יישוב הסתירה שבה פתחתי.
האם את יכולה בראש ובראשונה להשתחרר מהאמירה של אביך, שאת ה"צל" שלו ? העובדה שהוא אומר את זה כובלת אותך ונועלת אותך, אך תודעת הבחירה החופשית שלך יכולה לשחרר אותך מזה.
האם את מסוגלת להשתחרר גם מהשיפוט שלך את עצמך (כן ראויה, לא ראויה), ולבנות חזון של זוגיות שלא עוסק בזוגיות כפרס המוענק למי שראוי, אלא כמסע בחירי בין בני זוג שמנסים ביחד למצוא את החן של השני בעיניהם, ולמצוא חן בעיני השני ?
אם תבחני היטב, תראי כי ההצעה שלי מעולם הרבנות היא להרפות.
להרפות את החשבונות, ואת הכבילות, ואת הקיבעון, ואת תפיסת הפרס, ולחשוב אחרת.
לחשוב כי בסופו של דבר אין אנו יודעים את המסלול המדויק שבין השורשים שלנו ובין המקום אליו נגיע, ומה שחוסם אותנו הוא החשבונות הרבים. במקום זה, אפשר לראות את החיים שלנו כמסע, שאנו לוקחים בו את כל מה שמצוי בנו, מנסים לעשות את הטוב ביותר שאנו מסוגלים לו, ומתפללים לריבונו של עולם כי בדרכים המסתוריות שהוא פועל בהם בעולם - יאיר גם עלינו לטובה.
השחרור הזה הוא גם המבוא היותר גדול לימי התשובה, חידוש האהבה והברית שלנו.

האם את רוצה לדייק עוד את הדרך הזו ?


כל טוב ושנה מתוקה ממש

כתבות נוספות