שאלה
בס"ד
שלום לך כבוד הרב.
השאלה הזאת תתחלק לשתי שאלות בנושאים שונים.
ראשית אציין כי אני לאט לאט מצליח להתגבר על היצר של שפיכת זרע לבטלה.
וממשיך ומתקדם ברצון להפסיק עם זה.
להלן השאלות:
1. (סליחה על החוצפה והשפה) האם לאחר ששפכתי זרע, בבוקר, מותר לי ללכת לבית הכנסת להתפלל, ז"א מיד אחרי.. ובכלל לעלות לתורה באותה התפילה.
אשמח אם תפרט לי מה מותר ומה אסור, ומה אפשר לעשות בנידון.
2.השאלה השניה, בנושא השני.. השאלה הרצינית, הארוכה והחשובה ביותר... :(
הרב, החיים קשים, בזמן האחרון יצא לי שיש לי המון זמן פנוי בעבודה. ופתאום מגיעות לי מחשבות על אובדן ומשמעות החיים.
פתאום אני מעכל או ליתר דיוק לא מעכל, שהחיים שלנו כאן, קצרים מידי, הטיול הוא קצר מאוד, וקשה, מלא בדברים כואבים ואסונות ובדידות.
ואפילו אגיד את האמת, הטיול כאן נראה לי בזמן האחרון מיותר, למה אנחנו באים לעולם, למה כל הסבל?
יוצא לי לחשוב שיום אחד, אאבד את אחד ההורים חס ושלום, ואפילו את שניהם חס ושלום, ואיך אמשיך את החיים בלעדיהם? מבלי לשמוע את הצחוק של אמא ואבא ברקע, או מבלי שאוכל להתקשר אליה, אל אמא, ולשמוע את הקול שלה סתם ככה?
או שאהיה באזור העיר וארצה לקפוץ לעסק של אבא, כמו בילדותי, והוא לא יהיה שם.. ? חס ושלום !!
זה כאילו לא נתפס, ולא מתקבל על הדעת.
ניסיתי לקרוא את קהלת.. ואפילו להבין וזה קשה.
אני מאמין שהכל לטובה, אבל מתקשה להבין איך.. אני כותב את המגילה הזאת ובא לי לבכות. הבכי הוא פנימי בינתיים.
בא לי פשוט לחבק את הוריי ומשפחתי לנצח, שלא ניפרד אף פעם.
יוצא לי לפעמים לכעוס, ולשאול ולדרוש, מתי הגאולה כבר?
מדוע היא מתעכבת ?
למה אבינו שבשמיים לא שולח את המשיח ? האם לא קשה כאן על כדור הארץ מספיק?
קשה כל-כך...
אני רוצה את אבא בשמיים שירד למלוך כאן בירושלים
כי הטיול מתארך ונהיה קשה יותר ויותר...
אני רוצה משיח :(
אני רוצה גאולה :(
תשובה
בס"ד
שלום רב,
לענין הקרי - צריך לנקות מקום שהתלכלך בזרע, וליטול ידיים.
עיין
https://www.kipa.co.il/ask/show/108405-הנהגה-לאחר-טומאת-קרי-לילה
הדברים שלך על אבדן החיים מצביעים על כך שאתה בעצבות (= דיכאון). בתוך דבריך אפשר לחוש שאתה חש בדידות. יתכן שממנה באה העצבות שלך. תנסה להביא עצמך לחברה, ללכת לשעורי תורה, להתנדב במקום כלשהו. אני מאמין שאם תמצא דרך לפתור את הבדידות כל הרגשתך תשתפר מאוד.
כאדם מבוגר שחי כבר שנים בלי אבא ואמא שלי זיכרונם לברכה, אני יכול לומר לך שמשלימים עם האבדן. לאחר שמתחתנים ויולדים ילדים, וגם האחים והאחיות שלך מתחתנים, המשפחה מתרחבת ואפשר להתנחם על אבדן ההורים בקשר המשפחתי עם הילדים שלך ועם האחים והאחיינים.
אם מחשבות האבדן שלך מתחזקות, עליך לעשות בירור יותר עמוק כדי למצוא את שורשי העצבות שלך ולסלק אותה. אני ממליץ לך לפנות לעובד סוציאלי קליני או לפסיכולוג כדי לטפל בשורשי העצבות שלך ולסלקם.
אם קשה לך - לך לכל הפחות לרופא המשפחה, הוא יכול להתחיל את הסיוע לשיפור מצבך.
שנה טובה ומתוקה!