שאלה
שלום כבוד הרב ותודה מראש על המסירות וההשקעה , רציתי לדעת מה דעת הרב על היחס בין לימוד תורה לבין חיי חברה - האם התורה היא העיקר והחיי חברה - כמו מפגש עם חברים ובילויי כשר - הוא דבר שנועד על מנת שאוכל ללמוד תורה בנחת רוח - או הוא בעל ערך בפני עצמו? אני יודע שכמובן יש ערך במפגש עם חבר או שניים שבו באמת יש שיחות נפש , אבל למפגשים חברתיים שמעבירים חויות וצחוקים וסתם מדברים על שטויות(שטויות לא בנימה שלילית) ולשבת בשביל לשבת - 'החבר'ה' - האם לדעת הרב יש לזה ערך בפני עצמו?
תשובה
בס"ד
שלום רב,
אדם צריך חברה. קשר עם חברים קרובים מעניק בטחון ושמחת חיים מהם אדם מקבל כוח להתמסר לתורה, להתאמץ בקיום מצוות, ולהתחזק באמונה. תחושת השייכות מעניקה חוסן להתגבר על הקשיים שהחיים מזמנים.
אין סתירה בין חברה ותורה. ראוי להתחבר לאנשים שמקדמים אותך באהבת תורה ויראת שמים. אנשים כמוך, נאמנים ומסורים לעם ישראל, לתורת ישראל ולאלוקי ישראל. כך ההשקעה החברתית לא סותרת את ההתחזקות הדתית.
הבעיה איננה אם לשבת עם החבר'ה, חשוב מאוד לשבת עם החבר'ה.
השאלה היא: מי החבר'ה שלך? אולי אתה צריך למצוא חברה אחרת?
אפשר למצוא אנשים רציניים במפגשים במקומות בהם אנשים מתנדבים כדי לסייע לאחרים, מקומות בהם אנשים לומדים יחד וכד'