שאלה
מתוך הרב שלומי ענברי.
לעילוי נשמת אביתר אביבי ז"ל וחיילי צה"ל הי"ד, ולרפואת כל הפצועים!
*
פרשת "שופטים" עוסקת בין השאר בענייני מלחמה והיציאה אליה.
"[וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר: מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ]" (דברים, פרק כ' פסוק ה').
אחרי שהכהן משוח המלחמה אומר לצבא היוצא למלחמה דברי חיזוק ועידוד (שמאוד נדרשים), נגשים השוטרים לדבר מי חייב ומי פטור מהיציאה למלחמה
רש"י מלמד מתוך פסוק זה עיקר חשוב לחיים:
"ולא חנכו - לא דר בו. חנוך לשון [התחלה]".
זו לא הפעם הראשונה שרש"י מסביר את השורש חנ"ך במשמעות של התחלה.
הפעם הראשונה בה שורש זה מופיע בתורה היא במלחמת ארבעת המלכים את החמישה:
"וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו, וַיָּרֶק אֶת [חֲנִיכָיו] יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן" (בראשית, פרק י"ד פסוק י"ד).
מה זה "חניכיו"? מסביר רש"י שם:
"זה אליעזר ש[חנכו למצות], והוא לשון התחלת כניסת האדם או כלי לאומנות שהוא עתיד לעמוד בה, וכן "חנוך לנער..." (משלי, פרק כ"ב פסוק ו') ".
אברהם מחנך את אליעזר למצוות, ולכן הוא נחשב חניכו של אברהם. כיצד הוא מחנך אותו?
הוא [מתחיל להכניס אותו] "לאומנות שהוא עתיד לעמוד בה", ובמקרה זה - [מצוות] כמו שמסביר רש"י.
כאן קשה לראות את פעולת ה"[חניכה]" כפעולה חד פעמית כמו שהסביר רש"י לגבי חנוכת בית, שהרי מדובר כאן בחינוך אדם לקיום מצוות = תהליך ארוך ומורכב.
אבל בכל זאת, רש"י מדבר על "[התחלת] כניסת האדם", וכך הוא מסביר את הדוגמאות האחרות, ביניהן דברי שלמה המלך "חנוך לנער על פי דרכו".
אנחנו עומדים בפתיחת שנת לימודים חדשה וזהו זמן מתאים לעסוק במשמעותו של חינוך.
רש"י אומר ש[הנקודה המרכזית בחינוך היא ה"התחלה"]. במשמעות הפשוטה, המיידית, הכוונה היא מן הסתם לכך שהדבר נעשה בדרך כלל ב[תחילת חייו] של הילד.
המתחנכים למיניהם (הורים, מורים, מדריכים ועוד...) והחינוך שלעצמו, מכינים את החניך, ומקנים לו את ההכשרה והכלים "לאומנות שהוא עתיד לעמוד בה" בבגרותו.
אבל נראה שבדגש שרש"י שם על עניין ההתחלה, כאן יש נקודה משמעותית נוספת בחינוך.
המשנה במסכת אבות (פר