גיזום עצי פרי

שלום רב.

איסור עקירת עצי פרי נלמד מהפסוק (דברים כ', יט): "כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ – לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן. כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת".

מפסוק זה לומדים שא רק שאין להשחית עצי פרי אלא כל איסור השחתת דבר טוב בעולם שהניח לנו הבורא. כלשון הרמב"ם (בספר המצוות, לא תעשה נ"ז): "כל הפסד נכנס תחת לאו זה. כגון מי שישרוף בגד לריק, או ישבר כלי לריק גם כן, הנה הוא עובר משום לא תשחית".

אולם האיסור הוא רק דרך השחתה. וכל מקום שהעץ מזיק, או אם צריך את מקום העץ – מותר. וזו לשון הרמב"ם (הלכות מלכים פ"ו ה"ח): "... אבל קוצצין אותו אם היה מזיק אילנות אחרים, או מפני שמזיק בשדה אחרים, או מפני שדמיו יקרים. לא אסרה תורה אלא דרך השחתה".

אמנם יש שראו בעקירת עץ פרי "חשש סכנה", אפילו אם הדבר מתר על פי ההלכה. וכך כתבו כמה פוסקים הנוהגים לפי דרך הקבלה (כמו למשל ספר חסידים). אולם כתבו פוסקים רבים (ובהם הט"ז, החיד"א ועוד) שאין הלכה כמותם, ובכל מקום כשההלכה מתירה – אין בכך כל סכנה.

ובכל זאת ישנם אחרונים שהמליצו, אם אין בכך טרחה מרובה, שבפועל לא יעקור את העץ יהודי, אלא לעשות זאת על ידי פועל שאינו יהודי.



לסיכום: אסור להשחית עץ פרי שלא לצורך. אולם אם הפירות מזיקים, או שצריך את מקום העץ – מותר. ועדיף, במקום שאפשר, לעקור את העץ בעזרת פועל שאינו יהודי

(התשובה נתנה ע"י הרב בני הולצמן)