שאלה
שלום לרב,
בחומש שמות בפרק י"ב פסוק ח' מצווים ישראל לאכול קרבן פסח - צלי עם מצות ומררוים.
שאלתי אם כן -1. מדוע בליל הסדר אנו מצווים לאכול את המצות זכר לענין שלא הספיק בצקם להחמיץ אם לפי פסוק זה שנאמר עוד בר"ח ניסן - בטרם יצאו ישראל ממצרים הכינו בכוונה תחילה מצות?
2. למה לא הכינו כמות גדולה יותר של מצות מראש ונאלצו לצאת עם הבצק? הרי היה הם מספיק זמן להכין את המצות כמו שנתבקשו למצות קרבן פסח?
מה מיוחד במצות האלה של החיפזון שעל שמם אנו אוכלים בכל שנה מצות מצוה בליל הסדר - לדורות?
3. האם יש עניין מסויים - סוד בקשר לאכילת מצות בתאריך זה דווקא
כמו שראינו שאבותינו הקדושים אכלו מצות בתאריך זה עוד טרם יציאת מצרים וטרם קבלת התורה- הקפידו לשמור את אכילת המצות - אברהם - בביקור המלאכים בביתו, וכו'
כי הרי אז לא היה כל ענין של לזכר ...
אודה לרב בפתרון קושייתי,
בברכה,
רחל
תשובה
בס"ד
שלום רב,
המצה קשורה לחפזון. הדברים מפורשים בתיאור יציאת מצרים.
אזכורים נוספים של אפיית מצות בתנ"ך הם מתוך חיפזון כדי לקבל אורחים בלתי צפויים (מבלי להתעכב עד שהעיסה תתפח):
לוט אופה מצות לאורחיו שהתבררו לאחר מכן כמלאכים (בראשית י"ט, ג),
גדעון נותן למלאך הבא אליו מצות וגדי עזים (שופטים ו', יט-כ),
בעלת האוב מביאה עגל מרבק ומצות למלך שאול המתארח אצלה (שמואל א' כ"ח, כד).
החיפזון בליל פסח איננו מקרי.
הקב"ה מודיע מראש למשה שבלילה הזה יתבטא חפזון גם באירועים שיתרחשו בו וגם במצוות שיקיימו בו.
התורה קובעת שעניינו של ליל פסח הוא חיפזון, זו גם הסיבה לאסור שבירת עצם, זו גם החובה לצלות את הקרבן כולו.
על החשיבות הרעיונית של החפזון בפסח נכתבו דברים רבים, אני מביא לך קישור למאמר יפה של הרב סבתו
http://www.ybm.org.il/hebrew/LessonArticle.aspx?item=1159