שאל את הרב

אהבת חינם

חדשות כיפה חברים מקשיבים 18/08/14 20:24 כב באב התשעד

שאלה

שלום הרב, יש לי פחד לקראת השנה החדשה שאני בבית ספר, אני מפחדת שאני לא אמשיך להיות כמו שהייתי פעם, ובגלל שהתחזקתי יותר (אני דתייה נימצאת בבית ספר דתי אבל התחזקתי ב"ה) ואני מוצאת את עצמי לומדת כל הזמן תורה ב"ה ולא מתעסקת בשטויות וכבר לא בפייסבוק ובאינסטגרם וכל השטויות האלה שחברות שלי מתעסקות, וזה מה שמרחיק אותי מהם.. ש"אני לא כמוהם" שאני לא מרגישה שהם מבינות אותי באמת, שאני מחפשת משהו אחר... אבל חוץ מזה, התחלתי לאבד את השימחה שהייתה בי והצחוק שלי, והתחלתי להיות יותר מסוגרת עם עצמי, אז יש לי התלבטות או שאני מאשימה את התורה שאני כל הזמן לומדת ולכן לא מתפנה לי זמן לחברות, ואם כן מתפנה לי אני חושבת "אוף, יכלתי ללמוד תורה בשעות האלה" או שאני משתעממת כי כבר אמרתי שאיבדתי את השמחה שלי... ולפעמים אני חושבת שהגעתי למצב הזה בגלל מידה לא טובה שיש בי.. תוכל לעזור לי? לכוון אותי מה כדי לעשות? איך לחזור להיות כמו שהייתי (חייכנית,שמחה,תמימה) ועם זאת ללמוד תורה ולהרגיש בחברת כולם.? תודה מראש!

תשובה

שלום לך,
ראשית, אני ממש מצטערת על העיכוב בכתיבת התשובה. אני מניחה שמאז התחילה השנה, יש לך הבנות שונות מאשר לפני שהתחלת, ובכל זאת, אתייחס למה שכתבת, ואם יש לך שאלות נוספות, מוזמנת לשאול שוב.
אז קודם כל ממש כל הכבוד לך שאת מרגישה שאת מתחזקת ומתקדמת! זה ממש לא ברור מאיליו, ואני שמחה שאת משקיעה זמן בלימוד תורה, שמקדם אותך ומחזק אותך. עם זאת, את מרגישה שההתעסקות שלך בזה, מרחיקה אותך מחברות שלך שמתעסקות בדברים אחרים. אז קודם כל, מהצורה שעכשיו תיארתי את זה , את יכולה להבין שזה נושא שלאו דווקא קשור ל-מהו הדבר הזה שאת עושה ושחברות שלך לא, אלא לעצם העובדה שכרגע יש לך תחום עניין שונה מהן. הן מתעסקות כל הזמן במשהו אחר ממך. ולא מבינות מהו הדבר שמעסיק אותך. מתוך כך, אפשר לחשוב על כמה אפשרויות. דבר ראשון, שתמצאי לך לפחות חברה אחת שכן מתעניינת במה שאת מתעניינת. האמת, שזה לא חייב להיות אפילו חברה בגילך, אולי מישהי קטנה ממך בשנה, אולי גדולה ממך בשנה, אפילו מדריכה , אולי שכנה, או אח או אחות. תנסי לחשוב על מישהי שתסכים ללמוד איתך ביחד. הלימוד המשותף, יש לו ערך רב מכל מיני סיבות. כך תוכלו להעצים את הלימוד עוד יותר, וגם תרוויחי חברה ששותפה לתחום העניין שלך ולמה שמעסיק אותך.
לגבי החברות האחרות, אז זה באמת יפה שאת לא מתעסקת בצורה מוגזמת בתמונות וסטטוסים, אז אולי תנסי לחשוב על נקודות שדומות לך איתן בתחומים אחרים. אולי בלימודים? תקבעי לעשות איתן שיעורים ביחד? או חוגים אחרי הצהרים ללכת יחד? או לארגן ערב כיתה? או ללכת להתנדב במועדונית או משהו אחר ביחד? העיקר – משהו שהוא בעל ערך חיובי, שאת כן יכולה לעשות איתן. וכך ליצור חוויות משותפות שהן באות ממקום חיובי.
בנוסף, אם את מרגישה שאת מסוגלת להיות עם יד על הדופק, ולא להיגרר להתעסקות יתר בזה, אולי את יכולה קצת כן לעקוב אחרי מה שקורה בפייסבוק שלהן. כי בטח הן משתפות שם חוויות, ודברים שהן עשו ביחד, וזה יוכל לתת לך קצת נושאי שיחה איתן. גם אם לא תיהיי מאוד מעודכנת בכל יום ויום, אלא פעם בשבוע תסתכלי מה היה בשבוע האחרון. וגם אם לא תעלי תמונות שלך, אלא רק קצת תעקבי מה הן העלו, תוכלי להיות קצת בעניינים, אפילו ברמה של להתעניין בשבילן, כי להן זה כן חשוב. כמובן, שכל זה רק אם זה באמת הדברים הם צנועים, ולא בוטים. אם את מרגישה שהן מאוד בוטות וממש מגזימות, אז עדיף באמת שלא תתחברי לזה. ולמעשה, כדאי שתמצאי בנות שיותר עדינות, ומתאימות לך.
ההרגשה של העצבות, זה יכול להיות מאוד בגלל הניתוק מהחברות. לא טוב היות האדם לבדו, זה לא משהו שהמציאו עכשיו. אנחנו יצורים חברותיים, וצריכים את החברה. חלק ממה שאנחנו צריכים לעשות בחיים, זה להיות עם חברות, לשתף, לצחוק, לשמוח ביחד. ולא צריך להרגיש שיכולנו לעשות במקום זה משהו אחר. כי גם זה משהו שאנחנו צריכות לעשות! ממש צריכות! לא רק אם נמצא זמן. צריך לעשות לזה זמן. בוודאי, שאם אפשר לנתב את הזמן שבו נמצאים ביחד, כדי לעשות משהו חיובי, זה נהדר! אבל גם אם לא, האחווה והרעות, הן מאוד חשובות להתפתחות והגדילה שלנו. חשוב שתהיה לנו אוזן קשבת כשקשה לנו, וחשוב שנלמד גם אנחנו להטות אוזן לקשיים של חברה. חשוב שיהיה מישהו שקרוב לנו, שידע להגיד לנו את הדברים שעלינו להשתפר בהם. חשוב שנדע להתחשב, ולעזור, ולעבוד כצוות. ואת כל הדברים הללו, לומדים כשנמצאים ביחד! זה חסד להקשיב למישהו, ואנחנו עוזרים לשני לעשות חסד כשהוא מקשיב לנו! כמובן, שאנחנו צריכים למצוא חברה שמתאימה לערכים שלנו. כמו שיש פתגם שאומר – חבר טוב, זה חבר שלידו אתה רוצה להיות יותר טוב. חבר אמיתי – זה חבר שלידו אתה כבר יותר טוב. אז באמת צריך למצוא חברים שיש להם שאיפות דומות.
תגידי, מה עם תנועת נוער? את הולכת? אולי יש שם בנות שכן בסגנון שלך? ואם יש כמה סניפים איפה שאת גרה, ובסניף שלך אין – אולי בסניף אחר? ואיך את לומדת תורה? בשיעור? לבד? אולי כמו שאמרתי, תנסי לקבוע עם כמה בנות ותלמדו ביחד? אולי עם מדריכה או אפילו מחנכת מהבית ספר שלכם? אני בטוחה שתוכלו למצוא זמן קצר לכך. וגם זמן קצר זה טוב!
דבר אחרון שנראה לי שחשוב להתייחס אליו, הוא מה ששאלת בסוף – האם העצבות היא בגלל מידה לא טובה שיש בך. אז אני הייתי מציעה לך לחשוב אחרת – כדי להוסיף בך שמחה, את צריכה לחשוב על כל הדברים הטובים והנהדרים כל כך שיש בך! כמה שאת אוהבת ללמוד תורה, כמה שאכפת לך כן להיות עם החברות, אפילו שאת לא מתעניינת במה שהן מתעניינות. כמה שאת מתחזקת ונשארת חזקה! איזה יופי! אני בטוחה שיש בך עוד הרבה הרבה דברים טובים, בינך לבין המשפחה, או סתם כשרון ציור או מוזיקה או כל דבר אחר, שאת יכולה מאוד לשמוח בו. אם תשמחי בדברים הטובים שיש בך, ככה, תוך כדי זה , מהצד , גם הצדדים הפחות טובים יעלמו מעצמם, ואת לא צריכה הרבה להתעסק בניתוח שלהם. אולי רק מעט, לשים לב שאם מעירים לך, את מקבלת מה שאומרים, ולוקחת לתשומת ליבך. אבל העיקר, לחזק מה שטוב בך!

בהצלחה רבה!
הדס
hershko.hadas@gmail.com


כתבות נוספות