שאלה
שלום הרב,
לא נפלתי בצניעות הרבה זמן, למרות שתמיד רציתי.
לאחרונה היה לי מאוד קשה "נפלתי".
עכשיו אני יסביר למה לא באמת נפלתי...
אני ידעתי מה אני עושה!
אני ידעתי שאני ירגיש רע אחר כך וידעתי שאני ירצה לחזור לתשובה!
ואני אפילו יודע שאולי היא בכלל לא תתקבל כי אחרי הכל,
הייתה לי ידיעה מלאה ואני לא חושב שבכלל יסלחו לי בשמיים על זה
למעשה, אני לא יודע בכלל למה אני פונה אליך אם אני כל כך בטוח,
כנראה הצד הטוב שלי.
עדיין מקווה לסליחה.
אבל אני לא מבין איך???? איך אפשר לסלוח אחרי שאני ידעתי בידיעה ברורה ומלאה מה אני עושה ומה יקרה אחר כך ובכל זאת נכסתי לזה עוד קצת ועוד קצת עד שהסתכלתי!
אני 99.99% בטוח שאין לי מחילה על זה רציתי את חוות דעתך.
ואלי בכל זאת אני אוכל לעשות משה כי נראה לי שבמקרה הזה אין תקווה ממשית, למרות שמדתי שתמיד יש פתחון לתשובה אבל שוב אני חושב לשאלה ששאלתי מקודם.
הרב לסיכום, מה עכשיו? מה עשיתי בכלל?
אני מרגיש שזה לא פייר" אני לפני שנייה רציתי את זה כל כך ועכשיו אני נגעל מעצמי. וכשעשיתי את זה אמרתי לעצמי "אתה יודע מה אתה עושה" אתה תצטער על זה"
וכל זה לטמיון
|
?
תשובה
שערי תשובה לעולם לא ננעלים!
והראיה שנגעלת מעצמך מייד אח"כ...