דיכאון - האם לקחת תרופות זה פגם באמונה?

שלום רב

קשה לי לענות באופן כללי 'לפי היהדות', כי יש הרבה דעות ביהדות ביחס לנושאים האלו, ואני יכול לכתוב את מה שאני מבין מתוך התורה.

יש שני סוגים של דכאון. יש דכאון שהוא מצב רוח זמני, חולף, שהרבה פעמים באמת קשור לבעיה במידות, או לפגם באמונה וכו'. אם יש לי מכולת, ומישהו ממול פתח גם כן מכולת, ואני עצוב בגלל הפחד מהפרנסה - בהחלט יש כאן בעיה של חוסר אמונה ובטחון.

מנגד, יש דכאון שהוא מצב נפשי הרבה יותר עמוק, שנמשך לאורך זמן, שעלול להביא לתוצאות חמורות עד כדי אובדנות חלילה. כאן בכלל לא מדובר על פגם במידות, אלא בעיה נפשית, שצריכה טיפול נפשי שמשולב עם טיפול תרופתי, כמו בעיות נפשיות רבות אחרות

על כן, במקרה שבו רופא ממליץ על לקיחת כדורים, זה לא רק 'לא פסול' אלא זה מצוה וחיוב גמור ללכת על פי הוראות הרופא, כמו שצריך ללכת על פי הוראות הרופא בשאר התחומים ברפואה. אדרבה, דוקא אם לא לוקחים כדורים, יש בזה מן 'גאוה' או 'בטחון עצמי' ללא הצדקה. הקב"ה ציוה אותנו ללכת לרופאים על פי המקובל, וכך לשמור על בריאותנו הגופנית והנפשית

ברכה והצלחה

טוביה
tsbias1@Gmail.com