שאלה
שלום לכם חברים מקשיבים :)
יש לי בעיה עם תפילות החובה הארוכות שבאות יחד עם החגים אליהם אנחנו מתקרבים .
אני סובלת מהפרעת קשב ולוקחת ריטלין, ולמרות הכדור אני מתקשה לעקוב אחר התפילה ולהתרכז בכוונה שבאמירתה.
בשבילי התפילות ארוכות ומייגעות ורק מסבות לי תסכול במקום את הקירוב לקב"ה .
אני רוצה בתפילה בכל נשמתי, אבל כל השירים שמאריכים אותה והקטעים שצריך לקרוא מספר פעמים כל כך מתסכלים אותי.
תמיד יש את הקטעים האלו שגם צריך לחזור עליהם מספר פעמים ואני תמיד לא מצליחה להיות בטוחה במאה אחוז שקראתי הכל לפי מספר הפעמים שצריך.....
אני אוהבת את הקב"ה וב"ה מצליחה לשרוד את שחרית ולהשתדל להתפלל בכוונה אבל כשזה מגיע לתפילות החגים אני אפילו לא רוצה שהם יגיעו כדי שלא אהיה צריכה להתמודד עם התפילות.
אני אשמח לקבל עצות איך להתמודד או לשמוע ממישהו שאולי חווה בעיה דומה?
אני באמת רוצה להתחזק ולהצליח לשרוד את התפילה כמו שצריך....
תודה מראש וסליחה אם יצא קצת ארוך או לא ברור :)
תשובה
שלום לך
הבעיה שאת מתארת ידועה ונפוצה מאד. מאד מרגש לראות את הרצון הרב שלך בתפילה יחד עם התסכול מחוסר היכולת.
אני רוצה להתחיל בנקודה חשובה מאד - יש הלכות ויש מנהגים. ההלכות מחיבות את כולם. גם אם זה קשה, גם אם זה לא נוח, צריך לעשות - זה הדרך שאותה התורה מתווה לכל אחד ואחד. לעומת זאת, מנהגים נועדו לכלל הציבור, ויש כאלו שהם לא יכולים לקיים את המנהגים מכל מיני סיבות, והם באמת פטורים.
באופן עקרוני, ´תפילות´ החובה בימים נוראים הם זהות לתפילות החובה כל השנה. כל השירים והפיוטים הם מנהגים ולכן אם את לא יכולה להתרכז בהם את פטורה. השולחן ערוך! פוסק ממש בתחילת הספר : טוב מעט תחנונים בכונה מהרבה שלא בכוונה.
באופן מעשי, אני מציע שתהיי בבית הכנסת רק במהלך תפילות החובה -
בראש השנה - כשאת גורמת תפילת לחש את יכולה לצאת ולחזור לביתך ולחזור בראש השנה לפני תקיעת שופר. ביחס למוסף - אם תוכלי להשאר לחזרת השץ של מוסף אז יש חשיבות בדבר בגלל תקיעות השופר אבל אין חובה משום שיוצאים לגמרי ידי חובה בתקיעות השופר שאחרי קריאת התורה.
ביום כפור - את יכולה לצאת אחרי תפילת לחש ולחזור אחרי מוסף.
מעבר לכך - תעשי איך שמתאים לך. או שתצאי, או שתקראי איזה משהו מענין בבית כנסת וכו'.
לגבי כל הקטעים שצריך לקרוא מספר פעמים - מצד הדין אפשר להסתפק בפעם אחת
ברכה והצלחה
טוביה
tsbias1@gmail.com