אני מאוד ביקורתי!

לשואלל היקר, שלום!
אשריך שהתעוררת בזמן! כבר בגיל 14, ולא אחרי החתונה, כשהמצב מסתבך... זאת תשובה אמיתית, לעבוד על מה שבאמת צריך לשפר. מה מתאים יותר מזה לאלול?
כידוע, אבחון טוב הוא חצי ריפוי. העובדה שאתה מכיר בתכונה הזו, ויותר מזה – שאתה רוצה לשפר אותה, מהווה כבר חצי פתרון. עכשיו נותר רק להבין טוב טוב מה קורה, לבנות תוכנית עבודה מסודרת וריאלית, ולהתחיל לעבוד!
אציע לך כמה עקרונות לעבודה. את התוכנית המסודרת תצטרך, כמובן, לבנות בעצמך, מתוך ההיכרות שלך עם הכוחות שקיבלת, והמצבים בהם אתה נמצא (אתה מוזמן לשתף אותי בתוכנית שלך, אם תרצה).

קודם כל, צריך לאבחן את ההתנהגות הזו לעומק:
האם זו תכונה משפחתית? אם לא, מתי זה התחיל? כלפי מי אני נוטה להעיר הערות, ולמי לא? ולמה? באילו מצבים אני נוטה להעיר? האם ישנם מקרים שיש לי בקורת ואני לא מחצין אותה? האם יש מקרים שבכלל לא מתעורר בי חוש הבקורת? בקיצור, לנסות להבין טוב מתי מתעורר בי הדחף להעיר, כלפי מי, ולמה.
אחרי שענית לעצמך את התשובות לכך, ובעצם הכרת טוב יותר את המידה הזו, מתחילים לבנות תוכנית פעולה, בנויה על כמה שלבים, שבכל שלב אתה פועל בכמה מישורים שמגבים אחד את השני: עבודה עצמית, לימוד ותפילה. אם מסתפקים רק בעבודה טכנית ברמת ההתנהגות, עלולה להווצר תחושת מחנק. לכן כדאי ללוות את זה בלימוד תורה שקשור לעניין, ובתפילה מפורטת לקב´´ה שיעזור לנו לתקן את המידה הזו.
העבודה צריכה להתמקד בחיובי, ופחות בשלילי. במקרה שלנו, העבודה צריכה להתמקד בחיפוש צדדים חיוביים בחברים ובמשפחה, בפירגון, בהכרת הטוב ובהודיה, ולא רק בריסון הבקורת.
בשלב ראשון בוחרים מישהו שכלפיו נתחיל לעבוד (רצוי לבחור מישהו שזה לא קשה לנו מידי, אבל שנמצא בסביבה הקרובה). מחליטים שבמשך השבועיים הקרובים לדוגמא, הוא יהיה מוקד העבודה שלנו. בהתחלה מקדישים כמה דקות לכתוב על דף את התכונות החיוביות שלו. את הדף הזה נקרא בכל יום, ונשתדל להוסיף עליהן עוד ועוד. מחליטים לדוגמא לפרגן לו לפחות שלוש פעמים ביום, לחייך אליו חמש פעמים, ולהודות לו פעם אחת. אם תהיה לי הערה כלפיו, לא להעיר אותה מיד, אלא לכתוב אותה על הצד השני של הדף, ולחשוב האם אכן כדאי להעיר לו אותה (היא מוצדקת? היא תעזור?), ורק אחרי שעה להעיר לו אותה.
אחרי שבועיים מוסיפים עוד אחד או שניים לחגיגה הזו, וכן הלאה. עם הזמן מעלים את מספר האנשים, ואת רמת המשימות (לפרגן לו שמונה פעמים ביום אם זה לא מוגזם, ולהודות לו פעמיים). את העבודה הזו ללוות בלימוד יומי על מידות שקשורות לעניין מתוך האורחות צדיקים, או ספר אחר שעוסק בתיקון המידות ונותן לך כח, ולהוסיף על כך תפילה יומית קצרה (אולי באמצע ברכת שומע תפילה).
זו היתה רק דוגמא לתוכנית עבודה. אתה מוזמן לכתוב לעצמך תוכנית מתאימה!

לסיום, כמה הערות קצרות:
קודם כל זה סוג של משחק, וזה סוחף!
נחמד לעבוד ´מאחורי הגב´ של מישהו, כאשר הוא אפילו לא יודע שבחרת בו כ´קרבן´ לתיקון המידות שלך.
אל תדאג, הוא ירגיש היטב שמשהו טוב קורה, וכמים הפנים לפנים...
תראה איך עם הזמן היחס שלך משתנה כלפי כולם, לא רק כלפי אלו שבחרת לעבודה הזו.
הכי חשוב: התמדה.
אתה יכול לצ´פר את עצמך על הצלחות!
בעצם כדאי מאוד לפרגן גם לעצמך, כי ביקורת לא מאוזנת הורסת גם אותנו! אי אפשר שעבודה על המידה הזו תהיה מלווה בביקורת עצמית קטלנית...

אז בהצלחה רבה, וכתיבה וחתימה טובה!
מקנא בך,
אלעזר