שאלה
שלום רב
בימים קשים ונפלאים אלה חוזרת בליבי שאלה מטרידה השזורה בשאלות קשות אחרות.
כחילוני ומעט מסורתי הרוצה להאמין באלהי אברהם יצחק ויעקב אני מחפש מקום לשיחה או תפילה כינה ביני לה'.
כשאני מחפש את התחושה לקיום ה' אני מחפש את ההתגלות של הטוב בעולם. ואז יחד עם הטוב אני מוצא כמות בלתי נסבלת של רוע.
ואני שואל עצמי אם גם הרוע בחסותו של ה'. ומכיוון שעונה לעצמי שכן, איך אוכל לבקש או להודות לה' על הטובה שעשה עמנו ועם ביתנו כשעדיין יש בי כעס על הרוע.
ואיך אוכל להודות על הטוב אם חברי שטוב ממני קיבל רק רע.
העולם נראה לעיתים רנדומלי בצורה מזעזעת.
ואני מעריך את הציבור הדתי שמסוגל לשאוב כוחות בלתי נדלים בתוך כל המשברים. אך אני לא מצליח להזדהות עם התפילות.
אני מרגיש כאילו אם יבואו התפילות ממני הן ינבעו מפחד מפני שליט עריץ ולא מתוך אהבה לשם. ולא תפילה כזאת אבקש.
כיצד אוכל להשלים עם ה'.
תשובה
הרוע הוא הכרחי לעולם הזה כיוון שמדובר בעולם של עבודה. אם הכל היה טוב לאדם לא הייתה בחירה אמיתית וכל שכרו בעולם הבא יהיה כמתנת חינם. לכן כדי שלאדם תהיה אפשרות בחירה בין שתי אופציות וממילא אפשרות לעבודה אמיתית בעולם הזה נברא גם הרע