שאלה
שלום כבוד הרב,
כבר עוד מימיי התיכון אני רוצה לעבור ניתוח אף, תמיד היתי בעצבות בגללו וחוסר ביטחון מוחלט ,שלא יראו אותי מהפרופיל שלא יצחקו עליי,זה מונע ממני לצאת למקומות וכו' היום אני בת 23 ועדיין האף הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלי ומהחוסר בטחון שלי,אני מרכיבה משקפי ראיה ולא עדשות כי אני חושבת שככה פחות רואים לי את האף ,עכשיו השאלה שלי היא כזו: לפניי תקופה חוויתי סיטואציה לא נעימה ובכיתי לקדוש ברוך הוא ואמרתי לו שאני לא יעשה ניתוח אף בחיים וכו' רק שיקח ממני את התקופה הלא טובה הזאת, עכשיו זה היה מחוסר אונים וניסתי הכל בשביל שארגיש יותר טוב, (לבסוף הכל נשאר אותו דבר) כיום החלטתי לבסוף לעבור את הניתוח אף ב"ה האם אני צריכה לעשות התרת נדרים או משהו?? על זה שאמרתי שאני לא יעשה ניתוח אף?? מה עליי לעשות בשביל לתקן את זה לפני בורא עולם ולעשות ניתוח אף בראש שקט???
מקווה שהבנת אותי , תודה רבה!
תשובה
שלום וברכה
שאלות מורכבות ועדינות אלה צריך לפרק בזהירות לחוליות הקטנות שמרכיבות את התמונה הכוללת.
באופן כללי, כמובן שטוב יותר לא להיכנס לתוך תנועת החיים שתולה את המעמד האישי בשאלה כיצד נראה האף. בדרך כלל, חוץ ממצבים קיצוניים ביותר, מדובר בדמיונות שווא ובכניסה לתהליכים מסובכים מבחינה נפשית, ולכן כדאי שלא להיכנס לשם כלל.
אולם, אם הנושא הזה אינו נותן לך מנוח, והוא הורס את חייך גם אם את יודעת בשכל שהדברים הרבה פחות חשובים - מותר לך לעשות ניתוח פלסטי כדי להקל עלייך את תחושותייך.
האם מה שאמרת במצוקה נחשב כנדר שלא לעשות את הניתוח הזה ?
זו שאלה קשה, שהלוא מצד אחד לא נקטת לשון נדר, אולם למעשה התכוונת לנדר ולהבטחה מול האלוקים.
על כן, נראה כי יש צורך בהתרת נדרים.
כל טוב וחיים שמחים