שאלה
כבוד הרב
אמי צועקת עלי ועל אחי הקטן וכועסת עלינו ומרביצה.
היא אומרת שמתוקף כיבוד הורים אנו צריכים לכבד אותה ולעשות כל מה שהיא אומרת לנו בלי לשאול שאלות.
היא מזלזלת בנו ולא מתחשבת.
ניסיתי להסביר לה בעדינות שמצוות כיבוד הורים היא בין אדם למקום ולכן היא גם צריכה לכבד אותנו כבוד מינימלי ולא להתייחס אלינו כמו אל משרתים, אבל היא לא הייתה מוכנה להקשיב והיא ממשיכה להתנהג אלינו בגסות. קראתי באינטרנט וראיתי שלהורים אסור לצעוק על ילדיהם שמא יתריסו כנגדם, ושההורים גם צריכים לכבד את ילדיהם כמו שילדהם מכבדים אותם. אני ממש משתדל גם כשהיא ממש משתוללת לא לדבר בגסות.
מה לעשות?
נ"ב, אבי עליו השלום נפטר לפני שנים
תשובה
שלום וברכה
זו שאלה עדינה ומסובכת. קשה לי להכיר את המצב מרחוק, את הסיבות, ובעיקר - אם אמך למעשה עושה מניפולציה על המצווה, או שחייה קשים מאוד, היא במצוקה ובודדה, ואת זה היא פורקת עלייך; או שמא בכלל יש משהו אחר ברקע.
העמדה ההלכתית העקרונית היא שכיבוד אב ואם אינו מתיר להורים להתעלל בילדיהם. היא גם לא מחייבת ילדים לציית להוריהם בכל גחמה ובכל רצון של ההורים. אשר על כן, הדרך הפתוחה בפנייך היא לא להתחצף ולא לתקוף או לבזות, אולם אין את חייבת לעשות כל מה שהיא רוצה, ואין את חייבת לכבד אותה באותו מקום בו היא פוגעת בך.
ובעזרת ד', ביום שאת תקימי את ביתך הוא לא יאמץ חס ושלום מערכת יחסים כזו, וישכנו בו אהבה ואחווה שלום ורעות.
האם את יכולה ללכת בדרך זו ?
כל טוב