שאלה
בדומה למה שכתבנו על מגילת אסתר, נשתדל במאמרים אלה להביט על [רקע] מגילת איכה, ואולי זה ייתן לנו אפשרות לקבל משמעויות נוספות לימי בין המצרים, ואולי גם תכין אותנו יותר לקראת יום תשעה באב.
מכיוון שהמגילה יכולה ללמד אותנו דברים רבים - זה לא יהיה קצר.
צריך לזכור דבר אחד חשוב לפני שקוראים:
[אנחנו] יודעים כבר איך הסתיים הסיפור, ה[דמויות] עליהן נדבר – לא ידעו.
*
[תקציר פרקים קודמים]:
18 שנים לפני חורבן בית המקדש הראשון, מומלך המלך ה משמעותי האחרון של ממלכת יהודה - יהויקים.
בשנה זאת, ירמיהו מתנבא מילה במילה מפי הקב"ה בחצר בית המקדש, בשעה שהעם עולה לרגל.
העם לא מאמין, מכיוון שבית המקדש עובד כמו שצריך, והם חושבים אותו כמעין "תעודת ביטוח" נגד חורבן.
4 שנים לאחר מכן, באמצע תענית, מגיע ברוך בן נריה לאותו מקום, וקורא נבואת חורבן מתוך מגילת ספר, אלא אם כן יחזרו בתשובה.
העם נרעש, כי נבואה מתוך מגילה חייבת להתגשם - אבל המלך שורף את הספר.
לאחר מכן, ירמיהו כותב את מגילת איכה, גם היא נבואה מתוך ספר, שמדברת על ירושלים החרבה בלשון עבר - למרות שבית המקדש עדיין עומד על תילו.
הבנו שהמגילה הראשונה דיברה על דבר שונה ונוסף מחורבן הבית - גלות העם.
חורבן בית מקדש לא מחייב גלות, ממנה קשה מאוד להשתקם. צריך להתחיל הכול מההתחלה.
ובמגילה האחרונה נכתבת הגלות השלישית - גלות התורה.
אם נסתכל על כל מצוות התורה, נראה שאת התורה כמעט אי אפשר לקיים בחוץ לארץ, ושרוב הלימוד שנלמד בחוץ לארץ הוא רק דיבור באוויר ללא יכולת קיום.
הפעם, בחלק האחרון, ננסה לסכם מה [אנחנו] יכולים ללמוד מכל זה.
*
[א. תיקון המידות]
בחלק הראשון למדנו שעם ישראל ראה את המקדש עומד על תילו - ומצד שני העם עשו מעשים רעים.
בימים אלה, במיוחד לקראת חודש אלול (א"ב = [אלול בא]), כדאי לחזור ולבדוק את מעשינו.
למרות שהכול נראה לנו תקין, הן מבחינה גשמית, חברתית, יחסים עם המשפחה וכדומה, או בכלל מבחינת בין אדם למקום... כדאי לבדוק כל אדם כלפי עצמו.
לבדוק האם משהו טעון שיפור, ואיך אפשר לתקן.
אפילו לקחת מחברת ולכתוב איך היינו באותו יום.
מה כדאי לשפר...
ודבר חשוב מאוד – מה כן הצלחנו לשפר. (סמיילי ליד יעזור לא מעט).
ואם משהו לא נראה לנו טוב - תמיד אכדאיר לחזור בתשובה.
וגם מעט [להתקדם].
להוסי