שאלה
שלום רב .
יש לי אחות שקטנה ממני בשנתיים (14)והיא לומדת בבית ספר שהחברה בו לא כול כך טובה זה בית ספר דתי אבל יש שם גם חברה חילונית ולצערי אחותי מרוב שהיא טובה יותר מידי היא לא יודעת להבדיל בין חברה טובה לרעה והיא פשוט נגררת בעיקר בעניין הדיבור והצניעות וכאן אני מגיעה לעניין .
אנחנו משפחה דתית ואני בעצמי התחזרתי לאחרונה בצניעות והייתי רוצה גם לעזור לאחותי בזה
הבעיה שהיא פשוט השתנתה כמו: התחילה להרים קצת את החצאיות לא כול כך מעונינת להשים חולצת עד מרפק(זה לא כול כך נהוג אצלנו פשוט בגלל שאני הולכת ככה גם אמא שלי רוצה שהיא תיהיה ככה).
אבל היא פשוט קשה כול םעם שאני מנסה להגיד לה משהו על זה היא לא רוצה לשמוע ואם לא די בזה אז גם הדיבור שלך והחוצפה פוגעת במיוחד באמא שלי .
מה אני צריכה לעשות?
תשובה
שלום לבת אל היקרה
כל הכבוד על האכפתיות שלך לאחותך. בהחלט מרגש לראות את המסירות ואת הרצון לקדם אותה.
יחד עם זה, צריך לדעת, שאחותך כבר 'ילדה גדולה'. היא רוצה את העצמאות שלה ואת המרחב שלה ובעיקר -היא רוצה שיתיחסו אליה כפי שהיא. היא לא רוצה שהיא תצטרך לעשות דברים רק בגלל שאחותה עושה אותם.. היא רוצה לעשות דברים לפי מה שהיא מבינה. זה באמת לא הכי נחמד עבורינו אבל בסופו של דבר, אני חושב שאפשר בהחלט להבין אותה.
הנסיון מלמד שבדרך כלל לחץ לא עוזר בתחומים האלו. אדרבה, הוא רק יכול להרחיק יותר. מה שכן עוזר זה קירוב, זה היחס האישי שלך. אני חושב שאולי לתקופה הקרובה תעזבי לגמרי את כל הענין הדתי ותחשבי איך אפשר שתתקרבו אחת לשניה כפי שאתם. ככל שהיא תהיה קרובה אלייך, כך מעצמה היא תרצה ללכת בדרכייך, בלי תוכחות כאלו ואחרות. זה כמובן דורש ממך מחשבה והשקעה ותשומת לב - מה אחותך אוהבת? איך אפשר לפנק אותה? איך אפשר לעזור לה? מתי היא צריכה אוזן קשבת וכו'. הנסיון מלמד שככל שהקשר שנוצר יותר טוב, כך ממילא ההשפעה הרוחנית עליה יותר גדולה
חזקי ואמצי
טוביה
tsbias1@Gmail.com