מי נתן את התורה?

לק"י

לשואלת שלום!
השאלה שלך היא שאלה מאוד טובה והיא בסיס להרבה דברים אחרי זה.
אשריך שאת רוצה לחזור לדברים מהיסודות וסליחה שהתעכבנו עם התשובה.

נתחיל בזה שיש שני דברים שיכולים לעזור לנו עם התשובה הזו.
הראשונה היא השכל והשניה היא האמונה.

זה נכון שיש הרבה מצוות בתורה שהם נשמעים לנו נחמדים וחמודים (במחילה על הביטויים).
זה באמת נשמע לא הגיוני לרצוח או לא לגנוב.
אל, אני רוצה לשאול שאלה.
מה מבדיל בין הריגה במלחמה לרצח?
מי קובע את הדברים?
הרבה פעמים הגבול הוא מאוד דק ולפעמים גם במלחמה יש רצח (ודאי בימי הביניים).
האם כל פעם שהרגו זה בגלל שרצו להגן או למנוע נזק? כנראה שהרבה מזה גם היה נקמה.
דבר שהוא לכאורה טבעי, אלא שגם הוא מזיק.
אפשר לעבור ככה על רוב המצוות ולמצוא בהם דברים ובאמת לחשוב שאנשים המציאו את זה.
הענין הוא, ואת זה אנחנו חווים בקיום מצוות, שלא כל המצוות קלות לקיום.
כן, לא בושה להגיד שלפעמים קשה לקיים מצווה (בכלל, בטח שבשמחה).
איך, במקרה ואכן אנשים המציאו את זה, מישהו יקבל את זה על עצמו?
איך קבוצה תיצור דבר כזה?
מה גם שיש עדויות על נתינת תורה מצד ספרי היסטוריה של עמים מהעבר.
יותר מזה, אם באמת קבוצת אנשים קיבלו את זה על עצמם היה הגיוני שעם השנים זה "יתעדכן וישתנה" בצורה כזו שזה לא דומה לדבר הראשון.
והרי אנחנו רואים שזה לא כך!
יש כאלה שאומרים את זה כתלונה - אבל ביסוד רואים שהכל קשור ליסודות שהוי (למרות התנועה של הרפורמים והקונסרבטיבים).
התורה נשארה אותה אמת - ואכן יש לה מה להגיד בכל דור ודור ורואים איך שהיא מופיעה בכל דור ודור. (פתאום מדברים על לי קרינה במיקרוגל, מותר או אסור בשבת?)
בעמים אחרים הדברים התשנו, בעמים אחרים יש כמה גירסאות לתורה שבכתב שלהם, וודאי לתורה שבעל פה.
זה גורם בלבול.
ביהדות אנחנו מוצאים שהתורה היא אחד והיא עוברת מדור לדור ונשארת אותה דבר ורק מגלים יותר ויותר וזה פרה ורבה וקשור לדור ולא מנותק.
יש מה להגיד על כל סוגיא וסוגיא.
זה מדהים!
עד פה במקום השכלי.

במקום האמוני זה כברא ענין אחר.
היסוד הוא, לפחות בשאלה, שה´ קיים.
אם כך, הוא לא סתם קיים אלא מכווין אותנו ורוצה שהעולם הזה יהיה טוב בשבילנו ושגם אנחנו ניטיב אותו.
הוא רוצה שנתענג עליו בעולם הזה ושנמצא אותו - שנוציא אותו מהמורכבות של "יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע ונראה איך הכל אלוקי.
איך עושים את זה?
מן הסתם הוא נתן לנו משהו שיכווין אותו.
משהו שממנו נשמע את קולו מדבר אלינו, גם כשאנחנו נופלים ממדרגתנו ומרגישים לא ראויים.
זה התורהף, אורייתא - אותו ספר שמורה לנו את הדרך ומאיר לנו אותו.
האם זה נתפס בשכל?
בגדול - כן.
האם זה דורש שנאמין שהתורה זה מה שהוא נתן לנו.
כן.
זה לא משהו חותך.
בהקשר הזה אני מצרף פה שתי קישוריות לשאלות דומות:
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=273340
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=269016
כמובן יש עוד הרבה להרחיב ולפרט על זה.
תרגישי חפשית לפנות, לשאול ולברר על נקודות ברורות יותר וברורות פחות בשאלה הזו, או לגבי שאלות נוספות.
ישר כח גדול ושוב פעם סליחה על העיכוב בתשובה.
כתיבה וחתימה טובה,
נתנאל
netanelweil@gmail.com