תפילה-החטופים והתסכול בצוק איתן

שלום חברה יקרה,
כמה אני מכירה את התחושה הזאת, הראש אומר שצריך להתפלל, הלב רוצה, אבל הוא לא מצליח. הוא נודד למקומות אחרים, הוא ציני, הוא חולם, הוא מתחמק. העיקר לא להתכוון. התחושה הזאת, שאת מתארת אותה בצורה כל כך טובה, היא טבעית ואנושית. אין מה לעשות, אנחנו לא שולטים בכוונות שלנו, ולפעמים אנחנו לא מצליחים להתרכז ולהתכוון. גם אם זה חשוב. בגלל זה חז"ל קבעו שגם אם התפללת בלי כוונה, אלא רק דקלמת את המילים בלי לחשוב עליהן בכלל, גם אז יצאת ידי חובה. כי אין מה לעשות. אי אפשר להכריח להתכוון.

אבל מה בכל זאת אפשר לעשות? קודם כל, אני ממליצה לך לא להפסיק להתפלל. גם אם זה טכני וחסר כוונה. אל תפסיקי כי אחרי שמפסיקים הרבה יותר קשה לחזור. אל תפסיקי כי אם תמשיכי יום אחד, בלי שתשימי לב, הכוונה תחזור, אבל אם תפסיקי לא יהיה לה לאן לחזור.

רבי נחמן נותן לנו טיפ מצויין בדיוק למצבים כאלה. כשאת לא מצליחה להתפלל הוא מציע, תתפללי על זה. תבקשי מהקב"ה שייתן לך כוחות, שיעזור לך להתרכז, שיכניס לך את המחשבות הנכונות לראש. זה נשמע אולי מוזר, אבל זה הכי אמיתי שיש. לשתף את הקב"ה מתוך המקום בו אנחנו נמצאים. ככה, גם אם לא תצליחי להתכוון ולדאוג לשלום החיילים בעזה, ומדינת ישראל, לפחות לא תאבדי את הקשר עם הקב"ה.
אני מציעה שתספרי לו גם למה קשה לך. תספרי לו כמה התפללת, כמה קיוות שהחטופים יחזרו, וכמה התאכזבת כשזה לא קרה. תגידי לו שקשה לך עם ההחלטה שלו. אבל גם אל תשכחי את מה שאמרה רחלי פרנקל, אמא של נפתלי הי"ד: "השם לא עובד אצלנו". אנחנו לא יודעים את כל השיקולים והתוכניות של הקב"ה. אנחנו רק אנשים מאמינים. אנשים שמאמינים שכל מה שהקב"ה עושה זה לטובה. גם אם אנחנו הקטנים לא מבינים איך זה יקרה.
תבקשי מהקב"ה שיעזור לך. שייתן לך כוחות להתפלל בכוונה. שישמור על אחים שלך גם אם את לא מצליחה להתפלל עליהם חזק כמו שהיית רוצה. אני בטוחה שהוא יקשיב לתפילה הזאת, כי היא אמיתית. כי היא לא מנסה להיות משהו שהיא לא.

ודבר אחרון יקירה- אנחנו רואות מסביבנו כל כך הרבה אנשים שלצערנו שכחו כבר איך להתפלל. שקמים כל בוקר, ואפילו הולכים לבית כנסת, אבל המילים כבר לא עושות להם כלום. אבל את לא כזאת. את לא מוותרת. התפילה חשובה לך. עצם זה זאת זכות ענקית. ואני בטוחה שהקב"ה רואה את זה ומעריך את ההשתדלות שלך. את יכולה להיות גאה בעצמך אפילו רק על זה.
אל תתייאשי יקירה. יש גם תקופות כאלה, אנחנו בני אדם, ולא מלאכים. בגלל זה הקב"ה ברא אותנו, בגלל זה הוא רוצה את התפילות שלנו. אני בטוחה שמתוך הניסיון, הציפייה, וההשתדלות, התפילות והכוונות עוד יחזרו. ובינתיים, בינתיים אני מבטיחה להתפלל על אחים שלך בשבילך.

שלך, יעל
yaelkagam@gmail.com