כיבוד הורים ומחנה

שלום לך יקרה!
דבר ראשון באמת מחמם את הלב לשמוע את הערכה שלך ל"חברים מקשיבים", תודה לך!

אני קוראת את השאלה שלך, ואני אומרת לעצמי שהנה עומדת לפני עוד אחת שהיא ללא ספק מהזן הנדיר הזה, שצריך ללמוד ממנו. תודה לך! השאלה שלך באה לי, אישית, בול בזמן הנכון.

הימים הקשים שבהם אנו נמצאים, ימי של לחימה ומלחמה, מגלים מהי אהבת הורים לילדיהם, מהי דאגה שאין לה גבול. ילד יוצא ללחימה בעזה וההורים מטפסים על הקירות מרוב דאגה. אזעקה נשמעת בעיר והאם מייד מטלפנת לכל ילדיה לוודא שכולם תפסו מכסה. אנו נמצאים בימים קשים שהדאגה היא מאוד הגיונית ונצרכת.
הרבה פעמים, לנו הילדים, הדאגה של ההורים יכולה להיתפס כמוגזמת, קצת לא מחוברת למציאות. אבל מה שמדהים בך זה שאת מכבדת את המקום הזה של הדאגה שלהם, ויודעת להעריך גם את הצדדים החיוביים שלה.
נשמע ממך, שאת מאוד רוצה לצאת למחנה ואמא שלך מתנגדת בכל תוקף. חשוב לך לשכנע אותה בדרך מכבדת שזה באמת מאוד מאוד חשוב.
מדברייך נשמע שהקשר שלך עם ההורים שלך הוא קשר מיוחד, הייתי מציעה לך לנצל את הקשר המיוחד הזה ולנסות להקשיב להם לרגע. לשמוע אותם לא מול הדברים שלך, אלא באמת להקשיב להם. אולי אפילו את יכולה להגיד להם מראש, "אבא, אמא, שתדעו שאני בסוף יעשה מה שאתם תגידו לי, כי באמת אתם חשובים לי. תסבירו לי מה הסיבה שאתם לא רוצים שאצא?". אני בטוחה שכבר שמעת מהם את הדברים, אבל יש משהו בצורה הזו שאנחנו מקשיבים שלא על מנת להשמיע שהיא יוצרת משהו אחר. אולי ההורים שלך ירגישו דרך השיחה הזאת עד כמה חשוב לך לצאת, אולי הם יסכימו בתנאים מסוימים שתצאי. נסי להקשיב להם ורק אחרי שבאמת הקשבת להם, נסי להשמיע את רצונותייך. אופציה נוספת, אם את יודעת שיש דמות מסוימת שההורים/ אמא/ אבא שלך מאוד מעריכים את דעתה, מישהו כמו דוד/דודה/ חבר טוב/ רב של הקהילה, נסי לבקש מהדמות הזאת לדבר איתם על הרצון שלך. לפעמים זה יכול להועיל, זה מציג את הדברים מנקודת מבט שונה.

חשוב לי להגיד לך, שגם אם בסוף ההורים שלך לא השתכנעו ואת תאלצי שלא לצאת למחנה, שתשמחי במקום שלך. את מקיימת מצווה מאוד מאוד חשובה בהידור מוחלט, והשכר שאת תקבלי על המצווה הזו הוא גדול מאוד מאוד, הלוואי שלי יהיה קצת מכיבוד ההורים שלך!

בהצלחה רבה,
פה בדיוק בשבילך!
תמר
Tomight100@gmail.com