מה קורה? - מחשבות בעקבות הקיץ האחרון ורצח מוחמד אבו ח'דיר

לק"י

לשואלת היקרה!
אני מבין לליבך ומבין את הקושי שיש עם מה שעבר עלינו.
הקיץ האחרון היה לא פשוט והנקודה שאת מעלה של רצח שגם כן חלק ממה שמשפיע על מה שקורה עכשיו ברחבי המדינה.
ברור שגם בעת מלחמה אנחנו נדרשים למוסריות.
מוסריות אלוקית ולא מוסריות אנושית ובשני המדדים הללו רצח בצורה כזו היא לא דבר שמתקבל על הדעת.
בדברים שלך את פונה ונוגעת בשני דברים:-
1. מוסריות בעת מלחמה נגד אויבינו - או בשפה אחרת: איך מחזירים להם?
2. אמונה!

[מוסריות]
עם ישראל כיום משדר לעולם מה זה מוסריות בעת מלחמה, ועל כך גם העידו גנרלים בברית נאט"ו ובצבא בריטניה במבצע "צוק איתן".
האם הגענו למקום השלם?
המקום שיודע לשלב בין לחימה מוסרית וכזו ששומרת על עם ישראל?
לא, ויש לנו עוד דרך.
עם זאת ברור, כפי שהעלית, שאנחנו לא נוטלים את החוק לידיים וכפי שהמלחמה זה של העם, הניסיון שה´ ניסה אותנו עם שלושת הנערים הוא ניסיון של עם כן גם הצורה שבה נפעל הוא כעם ולא כאנשים פרטיים.
זה לא נחשב לרדת לרמה שלהם כשאנחנו נלחמים נגדם.
הפוך!
אנחנו מראים משהו אחר מהם.
מראים שמצד אחד הידיים יודעות להיות ידי עשו שאוחזות בחרב, אך מצד שני גם יודעים שהידיים הם ידיו של יעקב.
זה שאת הזדעזעת ממה שקרה הוא נכון וכך הלב הבריא מרגיש.
שוב, זה לא אומר שלא נילחם.
נילחם כמה שיותר במוסריות.
נפגע (כוחות הביטחון) באויבנו בצורה מדויקת.
זה לא להחזיר להם כמו שעושים בכיתה א´, זה להרתיע אותם ולהזכיר להם שאנחנו כאן, ולא עוזבים את הארץ.
הארץ היא שלנו!
ובעזהי"ת עם הזמן ה´ יקדם אותנו שנבין את זה שהארץ שלנו ונפעל לכך.
באופן מעשי מה יקרה?
שאלה טובה - אני לא נביא.

[אמונה]
המילה הזו היא התשובה לשאלה שלך - "אני לא יודעת איך בתור אדם מאמין אני אמורה להגיב?".
המילה הזו היא הדבר שמתבטא בדברים שלך.
להאמין!
אנחנו נמצאים בדור הגאולה והמציאות מורכבת ולא שחור לבן.
המציאות היא לא פשוטה אך יחד עם זאת, אנחנו יודעים שיש פה משהו גדול שקשור לעם ישראל.
את זה ניסחת בתחילת דבריך שיש פה ענין של עם ולא רק של משפחה או פרט.
זו הבנה עצומה.
מצד אחד צריך, לעניות דעתי, לצאת נגד המעשה הזה.
אנחנו לא רוצחים בדם קר ולא שורפים מישהו בחיים בגלל המוצא שלו.
היות וזה מלחמה, גם שלא מוגדר העת לחימה, אנחנו נמצאים במלחמת אמונה, במלחמה על הארץ.
מלחמה נגד אויבים.
לא אויבים פרטיים אלא של עם ישראל ולכן המבט הוא "כלל נגד כלל,.
זה ענין של עם ישראל וצריך להאמין בכך שה´ מכתיב את המציאות כפי שהיא אמורה להיות, אך זה לא פותר אותנו מהשתדלות שלנו.
השתדלות לקדם את המציאות למצב המתוקן, אך מתוך חיבור למציאות ולככל.
לא לפעול כאנשים יחידים.

זה בגדול.
השאלה, ההתמודדות והמילים שכתבת הם דברים גדולים ולא פשוטים שנותנים לא מעט מחשבה למי שקורה אותם.
במובן מסוים השאלה היא התשובה והתשובה היא רק תוספת והסבר.
אם את מרגישה שהדברים, אחרי כל הזמן שעבר, עדין בוערים ואת רוצה ללבן אותם את יותר ממזומנת לכתוב, לברר ולשאול.
סליחה על העיכוב בתשובה, ואולי זה נתן מעט לדברים להירגע מהסערה הרגשית, דבר שמפנה את הלב להפנים ולעיניים לראות את המציאות שמתגלית נגד עינינו.
הרבה הצלחה
ותודה רבה על שיתוך הכלל בדברים שלך,
נתנאל
netanelweil@gmail.com