שמיטה

שלום לך

שאלה קשה ואשתדל לענות מעט -

הקדמה
רמת החיים שלנו גבוהה מאד מאד.
הורי לא אכלו ירקות ברוב ימות השנה ובילדותי לכל ירק היתה ´עונה´ ולא יותר.
התרגלנו לחברת שפע אדיר ואין אנו יכולים בלעדיה.

ירקות
אני משער שבימי קדם לא אכלו ירקות בשנת השמיטה אלא מעט מה שהיה בתחילת השנה.
מהצורך בגזירת איסור ספיחין אנו לומדים שלאנשים היה קשה וחלק ´רימו´ וגדלו ירקות בשנת השמיטה בטענה שזרעו אותם לפני השמיטה - זה אילץ את חכמים לגזור איסור ספחין על ירקות שנבטו בשנת השמיטה.
היה כנראה יבוא מצומצם (כמובן ללא קרור) מעבר הירדן המזרחי שם לא גזרו איסור ספיחין.

קטניות יבשות חיטה וכד´
ניתן לשמור מהשנה השישית ואין בכך בעיה - בשנה השביעית אוכלים מהמחסנים הללו.

היתר מכירה (= השכרת הקרקע לנוכרי למשך כ 14 חודשים כאשר עיקר המלאכות גם נעשות על ידי נוכרים)
היתר זה נהוג כבר כ 150 שנה ועיקרו מסיבות לאומיות:
ישוב הארץ (הוא התפתח אחרי שהמושבה פתח תקוה ננטשה) ואם ביצוא (שיקולים ארוכי טווח של שווקים), בטחון וכד´.
יתכן שהיה בו שיקולי פרנסה לחקלאי אולם במציאות של היום עם קרנות חסכון וקופות גמל וכד´ ניתן לנהל את חיינו בשנה ללא הכנסות כמו כל אדם בשנת שבתון וכד´.

אוצר בית דין
הוא בעקרון צורה שבה כבר בימי המשנה אכלו פירות
שיטה זו מכינה אותנו לשמיטה כהלכתה אבל יש בה כמה חסרונות -
1. היא לא מועילה לשיקולים לאומיים כמו יצוא ועוד
2. בירקות היא מאד בעייתי ובעצם לא מצליחה להתרומם.
יתכן ש´מצע מנותק´ יהיה פתרון עתידי בירקות - לא ברור.

לגבי הצורה המסחרית בה נעשים הדברים - נתחיל להתרגל
גם שבת המלכה מגיעה אחרי שטורחים שבוע שלם לכבודה ועונג שבת מורכב מפרטי בישול ומסחר וכד´ וכן הליכה לבית המקדש יהיה בודאי מבצע מורכב עם פקקים בדרך וסדרי תנועה וכד´

כך שההזדקקות לפרטים שייכת לכל המצוות ועצם קיומם של מצוות מראה שהתורה מתגלה בחיי המעשה ובפרטיהם ואינה רק ענין רוחני של מושגים מופשטים (כמי שיש מי שרוצה לעשות ממצוות השמיטה)

סיכום
אם אתם מגדלים לצריכה פרטית - אל תגדלו בשנת השמיטה
אם אתם מיצאים וכד' - תסמכו על היתר המכירה לכך הוא נוצר.
אם אתם יכולים להמנע מאכילת ירקות טריים בשנה זו - קדוש יאמר לך
אם אינכם יכולים להמנע - לכך נוצר היתר המכירה - תאכלו ותהנו.

לבירור נוסף ניתן להתקשר אלי הביתה 098987548
בציפיה לישועה דוד לוי