שאלה
הם יודעים את זה, אנחנו יודעים את זה. אך אולי תלאות היומיום ושגרה השוחקת מסמאות את עינינו, עם ישראל רצוף ועייף מתלאות המדבר, מצפה כבר להגיע אל משכן הקבע שלו. וכפי שנשזר כבר בשחר ההיסטוריה, הקב"ה שולח את האויב התורן בשביל שיזכיר לנו מהן סגולותינו.
"הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב", ו"תמות נפשי מות ישרים ותהיה אחריתי כמוהו", "ה’ אלוהיו עמו ותרועת מלך בו", "כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל", "הן עם כלביא יקום", "מה טובו אוהליך יעקב ומשכנותיך ישראל", "כארזים עלי מים", "כרע שכב כארי וכלביא", ועוד ועוד (מומלץ לקרוא את פרקים כ"ג כ"ד בספר במדבר).
מה קרה לו לבלעם בבואו לקלל את העם, ומדוע הוא דרש לצפות בעם ישראל בעת קללותיו?
מדרש רבה מסביר מדוע הלך בלעם דווקא ל"שדה צופים" – "ויקחהו שדה צופים ראש הפסגה, ראה שיש פרצים שם, ששם מת משה שנאמר "עלה ראש הפסגה".
בכל המקומות הגבוהים שאליהם עולה בלעם לקלל את העם, הוא מנסה לחפש את הפרצה בעם. בלעם חשב לעצמו שעם בסדר גודל כזה לא יצליח לחנות בלי ריבים ומחלוקות ואת הפרצה הזאת בעם בלעם ניסה למצוא כדי לקלל את העם.
אולם, מה שראה בלעם בעם ישראל היה ההפך המוחלט. בלעם ראה בעם ישראל ענווה מופלגת, תכונה של קבלה משמים, ונאמנות מאד גבוהה לעקרונות העליונים. "כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו".
הוא הבחין גם ביכולת של ישראל להתגבר על הקשיים, לבצע עד תום את המשימות האלוקיות, ולהיות היד הארוכה של הקב"ה בעולם. "אל מוציאם ממצרים כתועפות ראם לו".
וכן במעלתם של ישראל כעם קדוש, עם נבדל, עם עליון - "והקדישו את קדוש יעקב". עם שהוא לא חלק מההנהגה הרגילה של אומות העולם. "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב".
אין ספק שמעלות אלו היו ועודן טבועות בעם ישראל, וניתן לראות כהוכחה לכך את השבוע החולף. אמונה, צניעות, חסד, אהבה, גבורה, קדושה ואחדות חדורות בנו, ושולחות את אותותיהן לכל רחבי תבל.
אויבינו מבחינים בעליונותו של עם ישראל ובתפקידו בהנהגת העולם, אך רוצים לחבל בו.
בלעם מזהיר "אוי מי יחיה משומו אל". אוי לאומה שתנסה להפריע לעם ישראל לממש את עצמו. מי שינסה להפריע לעם ישראל לממש את היעודים העליונים שלו, את היותו העם שבא להגשים את חלומם של האבות, מי שמנסה להפריע, הוא הולך נגד הסדר של העולם, נגד המגמה האלוקית, נגד מטרת הבריאה, הוא הולך נגד ריבונו של