שאלה
שלום לכם חברים מקשיבים :-) בלי הקדמות, אני פשוט אתחיל. יש לי בעיה בנוגע לאיך שאנשים מתייחסים אליי.באופן כללי אני מרגישה אדם מוערך,מרגישה שאוהבים אותי. אבל הרבה פעמים אני מרגישה שלא מכבדים אותי כמו שהייתי רוצה.. אני לא מרגישה שזה קשור לגאווה ושאני מחפשת שיותר ויותר אנשים יאהבו ויעריכו אותי.אני מדברת על האנשים הכי קרובים אליי,האנשים שהייתי אומרת שהם הכי אוהבים אותי,גם הם,לא מכבדים אותי. אני אתן דוגמא- אנחנו נפגשות קבוצת בנות,יושבות מדברות הכל טוב ויפה,באיזשהו שלב בשיחה יתחילו לרדת עליי.לא בקטע רע,בקטע כביכול חברי.אני לא נעלבת,אבל מרגישה הרבה פעמים שזה לא מכבד אותי והייתי רוצה אחרת.אני לא מצליחה להבין מה בי משדר לכולם שאפשר לרדת עליי,שאפשר לכפכף אותי כביכול בצורה חברית. אני יודעת שזה משהו שכנראה אני משדרת,ונמאס לי. אני רוצה להיפטר מהמשהו הזה. כי זה לא עושה לי טוב בכלל. אשמח לעזרה קצת בלהבין את עצמי ומה זה המשהו הזה. תודה רבה לכם!
תשובה
שלום לך,
לכולנו יש צורך בסיסי להרגיש בעלי ערך,
הרבה פעמים אנחנו קושרים את זה בהרגשה שאנשים מסביב מעריכים אותנו,
אוהבים אותנו,
שאנשים מסביב מצליחים לראות את הייחודיות שלנו.
זה מאוד טוב ונוח כשזה ככה.
כשיש מישהו מסביבי שרואה עד כמה אני מוכשרת, עד כמה אני טובה בדברים מסוימים,
ועד כמה אני אהובה גם אם לא תמיד אני מצליחה לעשות את מה שרציתי וניסיתי לעשות.
כשזה קורה זה משפיע ומקרין עלי,
וגם אני מרגישה כך בעצמי. שאני מיוחדת, בעלת ערך ואהובה,
ואני מקרינה זאת לאחרים, וכך נוצר מעין מעגל קסם של אהבה ונתינה ושמחה בכך.
יכול להיות גם מצב הפוך,
כשהסביבה לא מקרינה לי שאני מיוחדת או אהובה, וגם אני לא מרגישה ככה,
ואז איכשהו אני מעבירה את המעגל הזה הלאה,
עם האנשים שאני נמצאת בקרבתם,
להם אני מקרינה את התחושה הזו שאני לא שווה ושאין בי ערך מיוחד.
זו תחושה מאוד קשה,
כי תחושת המשמעות והערך היא בסיסית ומשמעותית לכל אדם.
באמת,
לא סתם כל אחד מאיתנו הגיע לעולם,
יש וידוי שאומרים במנחה לפני יום הכיפורים "אלקי עד שלא נוצרתי איני כדאי ועכשו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי".
הרב קוק מסביר את זה,
שעד שלא נולדתי כנראה לא היה שום חסרון בעולם שהיתי צריכה למלא,
והעיבדה שדווקא נולדתי בתאריך מסוים מראה שכנראה יש פה עכשו יש חסרון שאני צריכה למלא.
יש לי פה תפקיד בעולם.
גם לך יש תפקיד מיוחד.
רק מקריאת השאלה שלך אני רואה כמה אומץ וכנות יש בך. כמה עומק ואמת. ואני בטוחה שזה רק חלק קטן מהייחודיות שלך פה בעולם.
ויכול להיות שקצת שכחת את זה או ששכחו מסביב להגיד לך וזה מקרין הלאה לאנשים אחרים.
דווקא כדי להזכיר לעצמך כמה את מיוחדת,
אני מאוד ממליצה לך לשבת עם עצמך כל יום ולהיזכר ולחשוב על נקודות שבהם את מיוחדת.
לכתוב אותם וקרוא אותם בקול כל יום.
נכון, שזו עבודה קשה,
ולא בטוח שמיד תרגישי בשינוי מסביב,
אבל אני בטוחה שלאט לאט הקומה שלך תזדקף וזה ישפיע הלאה.
כמובן כל זה בהנחה, שאיו מישהו מסביבך שאת מרגישה שרוצה ברעתך ומנסה להחליש אותך,
ואז במקרה כזה נצטרך לחשוב גם איך למנוע ממנו להחליש אותך.
זו עבודה פנימית קשה,
שבע"ה תוציא ממך הרבה כוחות ותצמיח אותך.
לפעמים קשה לעבוד עבודות פנימיות כאלו לעבוד,
ואז מאוד מומלץ להיעזר במישהו מקצועי כדי שילווה אותך מקרוב בעבודה זו,
זה יכול להיות יועצת או מישהו מסביבתך.
בכל מקרה,
בהצלחה רבה!
את מוזמנת לחזור אלי למייל,
נעמה tepernaama@gmail.com