תעזרו לי בבקשה, אני לא מעונינת באהבה הזו

שלום פונה יקרה,
לכולנו יש רצון לקשר קרוב, לתחושה שאנו מוערכים בעיני מישהו, לנעימות שמתלווה לתחושה הזו, וזו הרגשה נפלאה שזה קורה,
מה עוד, שהקב"ה שם בתוכנו כח מיוחד שמביא אותנו להימשך לבני המין השני.
לרצות קשר קרוב ומגע.
הכח הזה מאוד חשוב כי זה מה שעוזר לנו להתחתן, מביא אותנו לרצות את זה.
והוא מתחיל להתפתח בערך בגילאי 12-13, ועולה ומתעצם ככל שעולים בגיל וזה דבר חיובי וטוב.
כמו שהגוף שלנו מתכוונן לקראת הריון והולדת ילדים ויש שינויים אצלנו בגוף שמתרחשים כהכנה למצב הזה,כך גם בנפש. היצר הזה שמתעורר בך הוא מצוין!
עם זאת,
הכח הזה יבוא לידי ביטוי בצורה המלאה והשלמה שלו רק כחלק מהקשר שתבני עם בעלך.
קשר שכולל אהבה, הערכה, נתינה, השקעה והבנה לאורך זמן, לאורך חוויות ואתגרים שתעברו שרק יעצימו את הקשר ביניכם,
והצורה השלמה של אותו קשר תכלול גם את התקשורת הפיזית ביניכם.
ובינתיים, כמו שאת כותבת, מאוד כדאי לחכות,.
צריך הרבה כח כדי לעצור ולחשוב ולהבין שיש פה כיוון לא טוב וישר כח גדול על כך!
בואי ננסה קצת להבין מה זו אהבה.
אהבה זה דבר נפלא, מדהים,
בעולם שלנו הרבה מדברים על האהבה, כותבים עליה, שומעים ,מתארים,
וקצת נותנים את התחושה שזה דבר שאי אפשר להתגבר עליו, שזה דבר בלתי נשלט.
וקצת שוכחים שאהבה זה רגש.
וכמו כל רגש, אפשר לחזק אותו ע"י השקעה בו, העלאת זכרונות,
דיבור עליו,
חוויה של חוויות משותפות שמגבירות את הרגש,
ואפשר להחליש אותו בצורה ההפוכה.
נכון, שככל שרגש יותר חזק יהיה יותר קשה להחליש אותו,
אבל קודם חשוב לדעת שזה אפשרי.
הקב"ה מכוון אותו לכך שאנחנו בני חורין ובעלי בית על דעתנו ומחשבתנו,
וזה כולל כל תחום וכל ענין כולל בין בני זוג.
וככל שתנסי פחות לחשוב עליו, פחות להיות איתו בקשר, פחות לדבר איתו וכו כך לאט לאט הרצון הזה לקשר איתו ווהתאהבות תדעך.
זה נראה לנו שמאוד קשה ובלתי אפשרי לשלוט במחשבות,
אולי על המחשבה הראשונה זה כמעט בלתי אפשרי,
אבל מהמחשבה השניה והלאה יש לנו את הכח והזכות לבחור אם לתת לה להכנס אלינו או לא.
ספר החינוך שואל על המצווה של "לא תתאווה" - איך אפשר לצוות על אדם לא לחשוב על רכוש השייך לחברו???
ועונה, שה´ מאמין באדם שהוא כן מסוגל לשלוט במחשבות והראיה זה האיסור הזה.
אני כותבת את זה ויודעת שזה מאוד קשה ובכלל לא פשוט, אבל לפחות שזה יהיה הכיוון. שה´ מאמין בך שאת מסוגלת.אולי יצר הרע מנסה להחליש ולייאש, אבל צריך לדעת שזה התפקיד שלו.
תתחילי לאט לאט, להמעיט בהדרגה את המחשבות, להחליט על זמן מסוים ביום שתילחמי במחשבות ולאט לאט תגדילי אותו בהדרגה. תאמיני שאת מסוגלת.
ובמקביל, נסי לחשוב אם יש סיטואציות שכדאי להימנע מהם כדי לא לעורר את אותן המחשבות.
מעבר לכך, כדי להיפטר מהמחשבות, רצוי לנסות לחשוב על דברים אחרים. "להעסיק" את הראש בדברים אחרים,
בעשייה, בחסד, בפעילויות עם חברות, בלימוד וכו´,
לקחת את כל הכוחות והאנרגיה שיש בגיל הזה ולכוון אותם למקום טוב.
זה יקח זמן, ותצטרכי הרבה סבלנות אבל תאמיני שזה יקרה.
מעבר לכך, יש ספר חדש שנקרא "כי בא אורך" שמתיחס לשאלה שלך ומאוד מומלץ.
בהצלחה רבה!
את מוזמנת לפנות אלי למייל אם תרצי,
נעמה tepernaama@gmail.com