נהיינו חג"ס - איפה להציב את הגבול?

שלום נשמה,
קודם כל סליחה על האיחור בתשובה!
אז, מה שלומך? איך בסניף?

כבוגרת עזרא לבוגרת עזרא אני ממש יכולה להבין את המצב בו את נמצאת
המעבר בין חבריא ב´ לחג"ס, ממצב שבו הפעולות נפרדות למצב שבו יש סוג של פעולה-שיחה משותפת הוא מצד אחד מעבר מרגש שמעיד על בגרות ומצד שני מעבר שטומן בתוכו גם אתגרים
פתאום נורא חשוב לכולן איך הן נראות בעיני הבנים, מה ההוא אמר על ההיא, ומה ההיא חושבת על ההוא
אפילו שיושבים משני צידי החדר, לא תמיד העיניים של כל אחד ואחת מופנות דווקא אל זה שמעביר את החג"ס, אלא לפעמים נודדות אל הצד השני
במצב שכזה, דיבור עם בנים הוא לרוב מצב בלתי נמנע

תראי, אני לא רבנית ובטח שלא רב, כך שלא אוכל לפסוק לך בסנטימטרים עד כמה ולמה לדבר עם בנים, ואת זה אני ממש ממליצה לך לברר עם הרב שלך

בתור התחלה, אני מצרפת כאן תשובה שעניתי עליה בעבר –
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=310130
היא מדברת על בכללי דיבור עם בנים

בקשר לשאלתך –
את צריכה לבדוק עם עצמך, להיות אמיתית עם עצמך
האם כשאת מדברת עם בן כלשהו, זה מגיע נטו מתוך מניע טהור? שיחה שיש לה מטרה?
או שזה רק כדי לעפעף לו מול העיניים ולעשות עליו רושם ופוזות?
האם כשאת מדברת עם מישהו, את לגמרי עצמך?
או שאת מתחילה קצת להתייפייף ולהתחנחן?

אולי כדאי לעשות ניסוי קטן –
תנסי פעם אחת להסתכל על חברות שלך כשהן מדברות אחת עם השניה
ועל חברה/ות כשהן מדברות עם בנים
ותביני בדיוק מה ההבדל בין להיות את עצמך, לבין להתחיל לשחק אותה מישהי אחרת

לאחר מכן, תשאלי את עצמך, באמת ובכנות –
האם זו מי שאני רוצה להיות?
האם זה שווה את זה?
האם אני מוכנה "לבזבז" את הכוחות שלי על כל אחד בסניף?

רק באמת הפנימית שלך,
זו שהובילה אותך לכתוב את השאלה כאן באתר
תוכלי לענות על השאלות הללו
ולהוביל את עצמך לדרך הנכונה והאמיתית

וכמובן, אם תצטרכי עזרה, בכל שלב שהוא
אני כאן, במייל
ב"הצלחה נשמה!
בת-חן
batchenoh@gmail.com