אמונה - למה כל כך מחויבים בזה?

לשואלת שלום!
ראשית, סליחה ענקית על כך שהתעכבנו עם התשובה.
גם מבחינת הזמן, אך גם התמודדות עם מציאות כזו.
במובן מסוים אנחנו מקווים שבעזהי"ת מצאת בינתיים תשובה, כי ב"ה ניכר מדבריך הרצון ללמוד ולהעמיק, אך מצד שני אולי בכל זאת נוסיף מעט, ואם הכל עדין רלוונטי ברור שאת מוזמנת לפנות ולשאול ולהעמיק עוד.
ה´ ברא את העולם ("הקב"ה ברא את העולם") והוא גם זה ברא אותנו ("הקב"ה הוא שבחר לברוא אותנו מרצונו בלבד") – זו נקודת הנחה שיוצאת מדבריך.
על פי הנקודה הזו אנחנו נתקדם עם התשובה.
אבל, בשביל להתחיל אני גם פונה לנקודת הנחה נוספת בדבריך – "זה כמו איזה מלך עריץ".
צריך לזכור שהנהגת ה´, עם כל כמה שאנחנו אומרים שהוא מלכנו, הרי שהיא שונה מכל מלך אחר.
בשונה משאר המלכים שמפיקים תועלת מאיתנו, הנתינים, הרי שה´ לא צריך אותנו.
הוא בחר לעשות טוב איתנו.
בשביל הטוב הזה הוא נתן לנו את התורה, שבזוהר מכונה כעצות להתקרב לה´.
כן, זה עצות אך כמו תורה – מלשון הוראה של ציווי והדרכה של דרך.
בשביל שזה יהיה אמיתי ולא לתועלת שלנו – אלא נעשה את זה כדי להיות קרובים אליו הוא לא מפרו יותר מידי על השכר ועל העולם הבא בשביל שאנחנו נקיים את זה כדי לקיים את זה.
כמו הורים שלפעמים מבקשים משהו.
לא תמיד אנחנו מבינים ומקבלים את זה אך לרוב עושים את זה כדי לכבד אותם ולהיות קשורים אליהם.
זה נכון שיש הרבה מצוות שנכנסים לנו לתוך המעיים, ולא רק במובן הפשוט של כשרות ומה אנחנו אוכלים, אלא גם איך לקשור נעליים וכו´.
זה יכול להעיק, אבל אולי אם בחר לשים משקפיים אחרים שאינם מסתכלים על ההגבלות, נראה משהו יפה.
אם ה´ לא היה בתוך המעיים שלנו ולא נכנס לנו לתוך כל דבר הקשר לא היה שלם – הוא היה מופיע בנקודות שונות בחיים.
כאשר זה נמצא בתוך כל דבר זה אומר שהקשר שיכול להיות לי עם ה´ הוא בכל רגע נתון ובכל דבר שאני עושה, גדול כקטון, רוחני יותר ומה שנדמה כרוחני פחות.
ברור שמותר לנסות להבין למה, אך כשאומרים "נעשה ונשמע" – זה אומר אני מוכן לקשר איתך.
זה הדבר הראשון, בוא נשמע איך.
זה לא אומר שזה קל, אבל זה מזכיר לי, גם כשממוצאים טעם, שהסיבההיא הקשר עם ה´ ולא התועלת שלי (בריאותית או לא יודע מה).
גם שלמה המלך, החכם מכל אדם חיפש טעמים ומצא, אך לא להכל.
הוא לא חיפש בשביל עצמו חלילה אך מתוך זה אנחנו למדים שתמיד יש משהו נעלם כדי שגם אם נמצא את כל הטעמים לא מוצאים את הכל בשביל שתמיד יהיה את המקום האמיתי הזה שאינו מגיע מתועלת אישית ואנושית.
השאלה השניה לגבי התגלות ה´ היא מאוד מובנית, אך גם פה ההנחה היא שה´ לא מתגלה אלינו.
לכן, צריך לזכור לשני נקודות.
נקודה אחת היא נתון והשניה היא שאלה.
הראשונה – "אין לו דמות הגוף ואינו גוף" והוא נמצא בכל.
השניה – מי אמר שהוא לא מתגלה? אולי אנחנו מחפשים בכלים אנושיים ולא מסתכלים בעינים "על-אנושיים".
זאת אומרת שהרבה פעמים אנחנו רוצים שהוא יתגלה אלינו כפי שאנחנו היינו רוצים ולא כפי שהוא מתגלה.
איך זה קורה? אם תרצי נרחיב על זה.
רק נזכיר שבאמת יש אפשרות לכפור – אך זה גם קשור לפתח של האמונה האמיתית ואם תרצי נרחיב גם על זה.
אני מאמין שמתוך כל זה אפשר להגיע לשתי השאלות האחרונות שלך, עליהם אפשר למצוא כמה תשובות באתר.
יש שטענו שהאדם המציא אלים, וזה נכון – הומצאו הרבה אלים אך לא ה´.
זה דבר שאפשר לראות בצורה לוגית בעדות של מעמד הר סיני, אמיתות התנ"ך (הן מתוך הכתובים והן מתוך ספרי היסטוריה עוד ממצרים העתיקה ועוד שכתבו דברים מקבילים למה שמופיע בתנ"ך).
אם תרצי שנביא תשובות בענין ממגוון כיוונים – בשמחה.
לגבי השאלה האחרונה – באמת רואים שזה לא שם את האדם במרכז, על כל יצריו, אלא את כל הבריאה.
מה הכוונה?
זה מקום שלנו להיות במעמד של "נעשה" – שאנחנו מוכנים לקשר עם ה´ גם כשלא נח (בדומה לנישואים או סתם זמן בו יוצאים עם בן/בת זוג) ולא רק כי אנחנו מתחברים.
זה נכון שואלי זה נראה כמו עבודת רובוט, אך צריך לזכור שלא רק בתפלה ענין העבודה הוא בלב.
"תקחו את תרומתי" – הכל של ה´ אך מה שהופך את ה לשלנו שאנחנו נותנים זה "כל נדיב [ליבו]".
מקווה שהדברים ברורים והגיוניים.
אם לא, את מוזמנת לכתוב.
בלי קשר נשמח לדעת אם הדברים עזרו.
ישר כח על השאלות, שאולי נכתבו בכאב, ומחילה על העיכוב בתשובה.
נתנאל
netanelweil@gmail.com