איך זה עובד השכר והעונש האלה?!

לק"י

שלום לך!
השאלה שלך היא לא שאלה קלה.
כן, אני יודע, זה לא בדיוק מה שאתה מצפה לקרוא, אם כי אתה יודע את זה בעצמך.
זו באמת שאלה לא פשוטה להתחיל להיכנס לחשבונות שמים ולנסות להבין למה משהו קורה לפעוט ומה הדבר הרע שעשו ההורים "שזכו" בכך, "במתנה" הזו.
אני יכול להבין גם את המשבר האמוני שזה יוצר אצלך.
סוג של חשבון פתוח עם הקב"ה על מה שהוא גוזר.
הענין הוא שבכל זאת פנית ושאלת, למרות שזה בשבת.
זה לא רק כי השאלה בוערת אלא גם הרצון להבין, למרות מה שכתבנו שלא מבינים חשבונות שמים.
ועם כל זה, ואולי דווקא בגלל זה, בגלל הכאב, נכון לפתוח בנקודה מאוד מסוימת.

[כאן ועכשיו?]
לרוב, אנחנו מחפשים תשובה של כאן ועכשיו – להבין את מה שיש לפנינו, מה שיש מקדימה.
לפעמים צריך להבין שזה לא ככה ושהכלל, כפי שהסביר החת"ם סופר, הוא "והסרתי את כפי וראית את אחורי ופני לא יראו" (שמות, פרק ל"ג, פסוק כ"ג).
הכלל הוא "וראית את אחורי" – בהסתכלות לאחור (אולי) נזכה לראות את החשבונות של הקב"ה
אבל
"ופני לא יראו" – מה שיש מקדימה לא תמיד זוכים.
זו נקודת הנחה שקשורה עמוק בתוך היכולת להכיל שלא הכל מובן במיידי וצריך קצת פרספקטיבה.
האם זה הופך את הניסיון ליותר קל? לא
האם זה הופך את זה ליותר נעים? גם לא.
אז מה כן?
מימד הזמן נותן לנו אפשרות לראות את הדברים אחרת ולהבין משמעות של דבר.
זה כלל לגבי כל ניסיון ולא רק הניסיון הזה.
ומה בקשר לניסיון הזה?

[ניתוב כוחות]
צריך לדעת לקחת את כוחות הכאב למקום של תפלה, של בקשה ושל התעלות.
בסופו של דבר הקב"ה העמיד את אבותינו בניסיון לא פשוט עם העקרות, וכל כך למה?
כי הוא התאווה לתפילתם – סוג של קרבה עם הקב"ה.
לפעמים המציאות היא שונה ממה שאנחנו רואים.
יתכן והילד לא עשה שום דבר רע וזה בכלל לא עונש.
זה אפילו סוג של זכות.
כן, נשמע מזעזע, אבל אם נחשוב שהילד הזה מביא זכויות עולם של לימוד תורה, של תפלה ושל התחברות והדבקות בבורא אז הסיפור הוא אחר.
למה זה חייב להיות כך?
זו כבר שאלה אחרת, שאני גם לא חושב שזה המקום לדון בזה, אך אם תרצה בשמחה.
בכל מקרה, התינוק מהווה צינור של זכות שמשפיע גם עלינו, אם נבחר בכך.
אפשר לבחור עם כל הבערה לנתב את הכוחות למקום אחד, ואפשר לבחור להתחזק מזה.
כן, אני יודע שניסית ובכל זאת לא פשוט, אך צריך להכיר שזה הרבה פעמים נובע מכך שמעמידים את הקב"ה כביכול בבית משפט אנושי ולא אלוקי (לא שבאלוקי זה בסדר, אבל צריך לזכור עם איזה עיניים להסתכל על המציאות).
בפנים יש לנו צמאון לא-ל חי.
יש לנו צמאון אדיר לקב"ה וזה חלק גם ממה שנובע בשאלה שלך, אז אם תבחר לקחת את הכוחות ואת המשבר שאתם חווים למקום של בנין ושל צמיחה וקישור, אם על ידי לימוד (ואולי בדווקא סוגיות שקשורות לזה, כמו "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" וכד´) או על ידי תפלה, תזכה לראות איך זה משפיע עליך באמת

[אבל קשה!]
לכאורה, אתה יכול לומר שמאוד קל להגיד את כל הדברים האלה, אבל זה נאמר גם כן מתוך ניסיונות אישיים, כך שזה לא רק מילים סתמיים ועצות לא קשורות.
הכל תלוי במבט שלנו וביכולת שלנו לראות דבירם.
לסגל עין טובה זה לאו בהכרח הדבר הכי קל, וזה דורש מאמץ.
העין הטובה זה מה שכתבנו בנוגע לצורת ההסתכלות, וכפי שאמרנו זה לא מיטיב בהכרח אך זה נותן מקום של הכלה אמיתית.
זה לא מחדש כשאני אומר שאת הכאב, שמביא לחדות בשאלותיך, לא אוכל להסיר, אבל זה כן יעזור לשנות מבט ואת המקום בו אנחנו עומדים.
הדברים האלה הם צוהר ראשוני של הבנה ושל התמודדות והם מצטרפים לשאלה דומה:
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=289099

כל זה זה צוהר ופתח לכל הסוגיא.
אם תרצה שנרחיב, נעמיק או נוסיף עוד היבטים, על שאלה זו או על שאלות אחרות, אתה מוזמן לפנות.
כמובן, נשמח לקבל את השם של האחיין, כדי שנוכל להתפלל עליו, ולעדכונים.
סליחה עם התעכבנו במתן התשובה,
נתנאל
netanelweil@gmail.com