ההורים לא מרשים לי לעשות דברים בחופש

שלום חברה יקרה,
באמת מה שאת מתארת זה מצב לא נעים. חופש גדול, את רוצה לבלות עם חברות, וההורים תוקעים אותך בבית. את כבר מרגישה גדולה ואחראית, וזה אפילו קצת מעליב היחס שלהם אליך, כאילו את עדיין ילדה קטנה. זה בטח נורא מתסכל...
אז מה עושים? קודם כל מה לא עושים. לא רבים איתם, לא מנסים לברוח או לעשות דברים שהם לא מרשים. גם אם נראה לך שהם טועים. אחרי הכל, הם עדיין מבוגרים יותר, ועדיין יש להם את הסמכות עליך. אם תנסי לעקוף אותם זה רק יעצבן אותם יותר, ו"יוכיח" להם שהם צודקים, ואת באמת לא מספיק גדולה... בעצם, את רק תשיגי את המטרה ההפוכה.
אז מה כן עושים? בואי ננסה רגע לשחק משחק, ולהיכנס לראש שלהם. נניח את בת 40 בערך, (אולי קצת יותר צעירה, אני לא רוצה להעליב את ההורים שלך ) ויש לך ילדה מקסימה בת 16. את אוהבת אותה הכי הכי בעולם, ויותר מהכל את רוצה שלא יקרה לה כלום. בדיוק לפני חודש קרה מקרה נורא, ו2 נערים בדיוק בגילה נחטפו ונרצחו. הנערים האלה היו אחראים ומקסימים, ולא עשו שום דבר רע. החטיפה לא קרתה באשמתם, אלא באשמת מחבלים אכזריים. למעשה, להורים של הנערים האלה לא היתה כל כך דרך למנוע את החטיפה. עכשיו את אפילו יותר דואגת לילדה שלך, איך תוכלי לשמור עליה? האם לא תעדיפי לבאס אותה קצת, ולמנוע ממנה להנות בחופש הגדול, בשביל לשמור על החיים שלה?

עכשיו, כשהבנו קצת יותר טוב את ההורים שלך, והבנו שהם מקשים עליך לא בגלל שהם לא סומכים עליך, או מעריכים אותך, אלא בגלל המצב בארץ, עכשיו אני ממליצה ללכת ולדבר איתם. לבוא ביום שאת במצב רוח טוב, והם במצב רוח טוב, לא מיד אחרי מריבה או פיצוץ, ולנסות לדבר איתם.
לפני שאת מתחילה להסביר להם את עצמך הייתי ממליצה קודם כל להקשיב להם. אנשים הרבה יותר רגועים ונחמדים כשהם מרגישים שמקשיבים להם, ומתייחסים אליהם בכבוד. חוץ מזה, אני בטוחה שאחרי שתקשיבי להם הם גם יראו כמה את בוגרת ואחראית. (כמו שאני ראיתי מהשאלה שלך. את הבנת בעצמך שהסיבה להתנגדות שלהם היא מתוך מחשבה שככה הם יצליחו להגן עליך, וזה מעיד על חשיבה בוגרת ואחראית.)
אחר כך תנסי להציג להם את הצד שלך. תגידי להם שאת מבינה שהמצב בארץ מסוכן, אבל את אחראית, וזהירה, ואת לא יכולה לעצור את כל החיים שלך בגלל המצב. תנסי להסביר להם עד כמה זה חשוב לך, ולתת פיתרונות פרקטיים לבעיות שהם יעלו. אולי לא לנסוע בטרמפים, אלא רק בתחבורה ציבורית (למרות שזה קאדר)? אולי לישון בבתים של קרובי משפחה, או חברים, ולא בשטח? תנסי לבוא לקרתם.

אני בטוחה שאם תנהלו את השיחה בנחת, ומתוך הקשבה, תצליחו להגיע להסכמה. וגם אם תצטרכי לוותר קצת, עדיין יהיה לך הרבה מה לעשות בחופש. ותזכרי, שאחרי הכל ההורים שלך אוהבים אותך, ורוצים רק בטובתך.

המון בהצלחה,
יעל
Yaelkagam@gmail.com