שאלה
אנחנו לא דתיים, אני אמנית ומתפללת מידי יום.
אנחנו חייבים לבנק ולאחרים סכומי כסף, אבל אני רוצה לעשר מכל תמורה שאני מקבלת עבור עבודה שלי.
בעלי טוען ש"מעשר" בצורתו המילולית -10% הוא שעור מוגזם ביותר, ושאיננו לוקח בחשבון את כל הוצאותינו ואת חובותינו.
אני מבקשת לדעת מהו שעור המעשר שייחשב עין טובה.
תשובה
נתינת צדקה היא מצווה גדולה, וביטוי להכרתו של האדם שאין הוא חי לבדו בעולם, ויש לו מידה של אחריות כלפי אנשים אחרים שגורלם לא שפר. לגבי גובה הנתינה מקובל לדבר על "מעשר כספים", אבל חשוב לדעת שיש מחלוקת בדבר מידת החיוב בהפרשת מעשר כספים. רבים סוברים שאין חובה להפריש מעשר ממש, ואין בכך אלא מידת חסידות, זאת אומרת - מעשה ראוי ורצוי שאינו חובה גמורה. יש גם דרכי חישוב שונות לגבי השאלה ממה נותנים מעשר, והדברים מורכבים מאוד. מאידך גיסא, לפרוע חובות לבעלי חוב - זו חובה גמורה מהתורה, ולכן ברור לגמרי שתשלום חובות קודם לנתינת מעשר כספים. הייתי ממליץ שתשבו ביחד ותעשו חישוב כמה אתם יכולים להרשות לעצמכם לתת לצדקה מדי חודש, וסכום זה - אפילו אינו גבוה - תשתדלו לתת, מתוך הדגשה שאין בכך נדר, ומדי פעם תבדקו את הדברים מחדש בהתאם למצב המשתנה. אני חושב שכך תאזנו בין הרצון הראוי והנכון לתת צדקה, לבין החובות והצרכים היומיומיים הרבים.
הרב חיים בורגנסקי