אסור לי לשתף ולהתייעץ מחשש לשון הרע?

רוני, שלום!
מהשאלה שלך הבנתי שבדרך כלל את משתדלת להמנע מלשתף אמא או חברות במה שקורה לך, כי כמה פעמים הגעת מזה ללשון הרע ורכילות. את שואלת איך יתכן שהתורה תצווה עלינו להמנע ממשהו חיובי שכל כך בסיסי בחיים (בעיקר לבנות שבינינו), מלשתף ולהתייעץ? שאלה טובה!
למעשה, התורה לא אסרה עלינו לשתף ולהתייעץ, אלא רק באה להרחיק אותנו מלשון הרע ורכילות וכל הלכלוך והגי´פה שהם מביאים אלינו לחיים. את בודאי מכירה את התחושות שרכילות מעוררת. התורה לא אסרה עלינו לדבר, אלא לימדה אותנו איך לדבר (כדרכה ברוב המצוות).
ידוע לכל מי שקרא קצת על החפץ חיים, שהוא לא היה אדם שתקן, אלא איש שיחה נעים וזורם.
ההחלטה שלך לא לשתף שמא תגיעי ללשון הרע, היא החלטה הגיונית ומתבקשת למי שעדיין לא מכירה את פרטי הלכות לשון הרע. בשביל לדעת איך לדבר, ובכל זאת לא ליפול לבור הזה, צריך ללמוד את הפרטים, וזה לא ארוך ולא מסובך! אז תראי כמה קל לספר דברים שקרו לך, לשתף, להתייעץ, ולא לעבור שום עבירה.

לבנתיים אציע לך כמה טיפים קטנים, באדיבות החפץ חיים:
א. כשאת רוצה לשתף בסיפור – תשמיטי את השמות. כמובן שזה עובד רק בסיפור כזה שלא יוכלו לדעת במי מדובר, כגון למישהי שלגמרי לא מכירה את זו שסיפרת עליה.
ב. יש כאלו שחושבים שמותר לי לספר הכל בשביל לפרוק מהלב. זה לגמרי לא נכון! מותר לי לשמוע אדם שבא אלי כעוס ופגוע, אם יש חשש שכשלא אשמע אותו הוא ילך לאחרים, יספר להם הכל ויגרום למריבה (הרע במיעוטו). לו אסור לספר, אך לי מותר לשמוע בלי להאמין.
ג. התייעצויות נחשבות ללשון הרע לתועלת, שמותרת לכתחילה, אך רק לאחר שהסיפור עמד בשבעה תנאים שמופיעים בחפץ חיים.
ד. את צריכה ללמוד את הלכות לשון הרע גם אם תבחרי להצטרף לשתקנים, מסיבה פשוטה: אסור גם להאמין או לשמוע לשון הרע. מה תעשי כשחברה תרצה לשתף אותך במשהו?

כל השאר – בספר חפץ חיים, או בספרים שנכתבו על פיו.
בהצלחה רבה!
אלעזר