שאלה
בס"ד
שלום לרב,
יש לי כמה שאלות שקשורות למדינה והלכה,לא קשורות כל כך ביניהן:
1)מדוע מותר לבנק לקחת ריבית ומדוע מותר לנו להפקיד כסף בבנק שלוקח ריבית?
2)מהו היתר המכירה? האם זה נוגע למה שאומרים כמה רבנים שלא למכור את הארץ לגוים בשנת השמיטה?
3)איך צריך להתייחס לכך שרוצים להפוך את מוסד הרבנות נשלט בידי משרד המשפטים,ויכול להיות שיהיו רבנים מושחתים או רבאלעך כאלה שיכהנו כרבנים ברבנות הראשית?
4)מה היחס של הציבור שלנו אל הרבנות הראשית?
5)לפי מי נוהגים בתי הדין בארץ? הרי יש מחלוקות גם בענייני ממונות?
6)האם מותר לדבר לשון הרע על חברי הכנסת הערבים?
7)האם מותר לדבר לשון הרע על ציפי לבני?
8)האם מותר לדבר לשון הרע על אלעזר שטרן?
9)האם מותר לדבר לשון הרע על שי פירון?
10)האם מותר לדבר לשון הרע על יאיר לפיד?
תודה רבה וסליחה על האורך.
אני מבקש מהרב,שאם יראה ספק של אבק לשון הרע בשאלתי,שלא יפרסם את התשובה.
ושוב,תודה.
תשובה
שלום!
ראשית אומר שרוב השאלות ששאלת הינם סוגיות מורכבות, שלימודם המלא הינו עניין גדול ורחב, והתשובות כאן הינם רק "בקצה המזלג". אני ממליץ שתשב ותפתח ספרים בנושא ותלמד את הנושאים לעומק, וכמובן: "עשה לך רב", ותתיעץ איתו.
1) יש "היתר עיסקא" - כלומר: אם אני לא מלווה לפלוני אלא מפקיד אצלו כסף המטרה שהוא המומחה יתעסק בו וירוויח - מותר להסכים שהוא יקבל אחוזים כשכר, וזה לא נקרא ריבית. הבנקים במדינה חותמים על טופס "היתר עיסקא", במסגרתו הם אומרים שה"ריבית" שהם לוקחים אינו על ההלוואה, אלא על כך שהם מתעסקים בכסף על מנת להרוויח אותו, ובתמורה מקבלים שכר על כך.
2) "היתר המכירה" הוא היתר שהתגבש ע"י גדולי ישראל, ביניהם הראי"ה קוק, הגר"ע יוסף ועוד גדולים, שבמסגרתו מוכרים את הקרקע לגוי במהלך שנת השמיטה, וכך הפירות אינם קדושים בקדושת שביעית ומותר לעשות בהם סחורה.
היו רבנים חשובים שפקפקו על היתר המכירה בטענה שבכך עוברים על איסור "לא תחנם", שאחד מפירושיו הינו שלא לתת לגוי חנייה בקרקע ארץ ישראל, כלומר שלא למכור לו קרקע. המתירים משיבים שכיום שאין כל עם ישראל על ארצו איסור לא תחנם הינו רק מדרבנן, ועניינו לשמור שלא תאבד קרקע ארץ ישראל מידי יהודים. מאחר והמכירה כאן הינה לשנה בלבד ועניינה הינו דווקא לשמור על ישיבת החקלאים היהודיים עליה - הרי שדווקא ע"י המכירה מקיימים את המצווה "לא תחונם".
3) אני לא בקי בפרטים המדוברים ובניתוח ההשלכות של המהלך, לכן אינני רוצה להביע דעה.
4) תפקידה של הרבנות הראשית לייצג את היהדות הנאמנה ולעודד את קיומה, לדאוג לכל ענייני הדת במדינה ולהיות אור לגויים.
5) במקום מחלוקת ישנם כללים כמו "המוציא מחבירו עליו הראיה" - היינו אם יש מחלוקת בדין בין שני פוסקים, אין המוציא (התובע) יכול להוציא ממון עד שיוכיח שהלכה כדברי המחייב, וכיוון שיש בזה מחלוקת - למעשה הממון נשאר בחזקתו, וכן יש בעניין כללים נוספים, ומבוארים בפרטיהם בתחילת טור חושן משפט בשולחן ערוך ונושאי כליו.
6) אין איסור דיבור לשון הרע על גוי.
7)8)9)10) בלי להביע דעה על אף אחד ממי שהזכרת, אעתיק את דברי מורינו ה"חפץ חיים" (כלל ז', סעיף ה') "וכל זה שדיברנו (שאיסור העברת לשון הרע) הוא בסתם איש ישראל, אבל אם נתחזק מכבר... לאדם רשע, מפני שנתפרסם עליו כמה פעמים שעבר בשאט נפש על איסורין הידועים לכל ישראל שהוא אסור כניאוף וכיו"ב, על איש כזה מותר לספר לשון הרע". וצריך מאוד להיזהר בזה, מחמת חומרת לשון הרע. ובפרט שגם על רשע אסור להוציא שם רע. ובפרט שברוב המקרים שחושבים שמישהו רשע, מסתבר שהוא חושב שעושה הטוב ורק טועה ומבולבל מחמת שהוא תינוק שנשבה.
כל טוב!