שאלה
בס"ד
שלום עליך,
העניין הוא כזה(אני משתדל לקצר): הקדוש ברוך הוא ברחמיו הרבים עשה לי חסד גדול לאין שיעור והאיר את דרכי. בערך בגיל 12 התחלתי לראות כל מיני עניינים בהלכה שלא הכרתי,התחלתי ללמוד תורה ברוך השם,והיום אני משתדל לקיים את כל המצוות עם כללותיהם,פרטותיהם ודקדוקיהם,וללמוד תורה כמה שיותר,בעזרת השם,בלי עין הרע. העניין הוא שהמשפחה שלי מקיימים מצוות,שבת,כשרות,תפילות ברוך השם אבל יש דינים שהם לא מכירים או לא מקפידים,כמו למשל לה"ר.אני משתדל בעזרת השם להעיר להם. לפעמים כשאני מעיר על משהו שהם עושים לא נכון הם מתעצבנים עלי. אני משתדל שלא להעיר על עניינים כמו נטילת ידיים,אלא על עניינים שמפריעים לי - כמו סיפור לשון הרע. לצורך העניין: לפעמים אני מחליט לאטום את האוזניים עם שתי אצבעות,ומתעצבנים עלי שאני מגזים,שאני פנאט,שאני כביכול 'חרדי'. במשפחה שלי לא מקפידים על שמירת נגיעה בין דודות ואחיינים וכו'. העניין הוא שאני כן רוצה להקפיד על כך אבל אני חושב שיתעצבנו עלי וזה יכול להתדרדר יותר חס ושלום.
מפריע לי שאני לומד תורה ברוך השם,לומד על חשיבות העניין בהלכה,ובסוף לא מצליח לקיים מתוך בושה להגיד.
מקווה שהבנת את השאלה שלי,תודה רבה וסליחה על האירוך.
ליבנה
תשובה
שלום ליבנה היקר!
נתחיל בכך שאי אפשר שלא להתפעל מאדם שעשה דרך כל כך גדולה משמעותית ואמיתית בחיים הלוואי על כולנו. אשריך אחי..
אכן תיארת את המצב היטב, לא פעם קורה שכאשר אדם אחד מתחזק מבני הבית למשפחה יש קושי עם הדבר, קשה לנו באופן כללי לקבל שינויים לראות שאדם שהכרנו הופך אחרת לעיתים מרתיע אותנו.. עלינו לקבל זאת, ולנסות להבין זאת.
הדגשת כי דברים שלא נוגעים אליך אינך מעיר עליהם וזו נקודה חיובית וחשובה ביותר- ואולי איתה יחד שווה להתקדם לשאר הבעיות אותן אתה חווה.
כפי שציינת כאשר אתה מעיר אפילו בדבר הנוגע לך- נוצר יחס שלילי. ואכן עלינו לחשוב בשתי נקודות.
נקודה אחת אותה ציינת-אנו לא באים לשנות אף אחד, אם אני רוצה להשפיע אני צריך להגדיל את הטוב אצלי!! כך גם אומר הרב קוק עקרון מנחה מצוין לחיים- "הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה, אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חוכמה"
זאת אומרת ככל שאני אגדיל את הטוב אצלי, הן במידות והן במעשים זה כבר ילך וישפיע על השאר.
השאלה השנייה היא "האיך"- איך אני נותן לאנשים שאוהבים אותי סביבי את היכולת לקבל אותי בלי ליצור אנטי-על כך עלינו להיות חכמים.
לדוגמא שהבאת למשל על הלשון הרע-הרי אתה אוהב את משפחתך ולא הכי היית רוצה שיאמרו לשון הרע, כאשר אתה מהמקום האמיתי שלך אוטם את האזניים לא הרווחת את שרצית.
אולי שווה לנסות להחליף נושא באלגנטיות, או לעזוב לרגע לשירותים-ככה לא תיווצר מהומה, וכך אתה ממשיך בדרכך-וגם משפיע על הסביבה-כיוון שלא באת אליהם בדרישת שינוי.
כמובן, כאשר אנו מגיעים להלכה אנו לא מתפשרים בדוגמא שהבאת למשל על שמירת נגיעה אפשר להסביר בנועם כי אתה שומר או לעיתים גם השפת גוף מדברת בשם עצמה לקחת מרחק או לשים ידיים מאחורי הגב, אנשים אוהבים לראות אמת, אמת שמגיע ממקום אמתי, ממקום של נועם, של עדינות.
ובאופן כללי אנו לא צריכים להתבייש בהתקדמות ובקיום המצוות אך שוב אומר-עלינו לקבל כי זה שונה לסביבה ועלינו לעשות הכל בחכמה.
לכן אסכם בקצרה,
תגדיל את הטוב בך-זה כבר ישפיע על הסביבה.
צריך לשקול את צעדינו כך שאנו ממשיכים בהתקדמות מבלי "להלחיץ" את הסביבה-להיות יצירתיים!
לבוא ממקום של נועם, של בקשה שיכבדו אותי- מכובדת.
אשריך אחי היקר!
תמשיך לגדול ולהצליח!
רק טוב.
חנן.hananb1081@gmail.com