שאלה
משהו גדול עומד לקרות, ובנ"י מתכוננים מתחילים להתכונן. מה הם עושים? מצד אחד – סור מרע – פרישה והגבלה. מהצד השני - עשה טוב – בנ"י מכריזים "נעשה ונשמע!".
וכיוון שאנו יודעים שעניין קבלת התורה מתעורר בכל שנה ושנה בחג השבועות, ושביום הזה נותן הקב"ה את התורה לעמו ישראל לפי הכנת כל אחד מהם לקבל את התורה, עלינו להבין איזו הכנה בדיוק עשו בנ"י באומרם נעשה ונשמע.
בעל הנתיבות שלום מבאר ומביא דרשה על הפסוק "כי נר מצווה ותורה אור" – שבכל דבר שבקדושה צריך להיות אור וכלי ומטרתו של הכלי היא להחזיק את האור. נסו להחזיק מים בלי כלי. אבוד מראש. על כן, כי נר מצווה – אלו המצוות המעשיות שמטרתן היא להחזיק את התורה אור.
זוהי הסיבה לכך שהקדימו בנ"י נעשה לנשמע. קודם נעשה, כלומר, נכין את הכלי על ידי מצוות מעשיות, ואח"כ נשמע, שזוהי הארת הדעת והתענוג הנפלא בעבודת ה'.
האדמו"ר מסלונים מרחיב את העניין ומלמד אותנו 3 שיטות איך ליצור כלי חזק ויציב שיוכל להכיל את האור.
הראשונה נדרשת מהפסוק בתהילים "ראשית חכמה יראת ה'". היראה היא החכמה וההתחלה של עבודת ה', והיא הכלי להחזיק את אור האהבה. אך אנו הרי יודעים שגדולה מידת אהבת ה' מיראת ה'? ואכן הדבר כך, ומידת היראה קודמת לאהבה בשביל להכין כלי שידע להכיל את אור האהבה, שיהיה עונג תמידי וממושך, ולא התעלות רגעית עד כלות הנפש שעלולה להיות מסוכנת ממש, כפי מה שקרה לבני אהרון בהקריבם אש זרה לפני ה'.
הדרך השניה ליצירת כלי המחזיק ברכה היא היגיעה התמידית. כפי שאמרו חזל יגעתי ולא מצאתי – אל תאמן וכן להפך לא יגעתי ומצאתי – גם כן אל תאמן. כי רק על ידי יגיעה קונים מידה, קונים הבנה, קונים תורה. אם האדם מצידו יגע בעבודה, הרי זהו עצם הכלי המחזיק בתוכו את ברכת ה', וזוכה להצלחה בענייני עבודתו.
וכן אמרו חז"ל "אנו עמלים ומקבלים שכר", כלומר השכר הוא לא לפי התוצאות, אלא לפי שעמלים. ועל כן יגעת ולא מצאת – אל תאמין, כי אין לך שום דבר שעומד נגד ההשגות שאדם יכול להשיג בכוח היגיעה. וזהו הכוונה שהקדימו נעשה לנשמע, שהתחילו בכלי המחזיק, שהוא היגיעה.
השיטה השלישית, היא ההתמדה. שאצל הקב"ה חביב מה שאדם עושה בקביעות תמיד, הן בעת שמאיר לו והוא מרגיש תענוג, והן בעת ששרוי בחשכות ואינו מרגיש כלום. הקביעות בכל דבר, התורה ובעבודה, בתפילה ובעקירת מידות רעות, היא הכלי שמחזיק