בדיקה מדגמית

תשובה
חז"ל חייבו בדיקה רק במצב שהחשש הוא "מיעוט המצוי", ולא אמרו לנו כמה אחוז הוא מיעוט המצוי.. ונחלקו הפוסקים האחרונים כמה אחוז מחייב בדיקה.
השו"ע לא חייב כלל וכלל בדיקות של חשש טריפות בעופות אלא רק בבקר וצאן. ככתוב ביור"ד סימן ל"ט
סימן לט: דיני בדיקת הריאה
סעיף א
אין לבדוק אחר שום טריפות מן הסתם, חוץ מן הריאה צריך לבדוק בבהמה וחיה אם יש בה סרכא (ריב"ש ור"י ן' חביב וע"פ) ; וכל הפורץ גדר לאכול בלא בדיקה, ישכנו נחש.
(קהלת י, ז). הגה: ונהגו גם כן לנפוח כל ריאה, אפילו לית בה ריעותא, (ש"ד סימן צ"ב ובדיקות וע"פ) ; ובקצת מקומות מקילין שלא לנפחה רק אם היה בה סרכא עוברת על ידי משמוש, וכן עיקר (רמב"ם פי"א מרדכי וע"פ).

אמנם כיום בגלל שיוניים שיש בשיטת הגידול של עופות, נוהגים לבדוק ריאה וצומת הגידים של עופות. ונחלקו הפוסקים האם אנו אומרים שחשש טריפות במקומות האלו הגיעו למצב של מיעוט המצוי ומשום כך צריך לבדוק כל ריאה וכל רגל או שדי בבדיקות מדגם כדי לקבוע מה אחוז הטרפיות שיש באותה להקה\לול של עופות. ובמידה והוא פחות ממיעוט המצוי לא צריכים לבדוק כל רגל וכל ריאה .
עיין עוד בנהלי הכשרות של הרבנות הראשית בנושא זה.
http://www.rabanut.gov.il/vf/ib_items/10/nohal_shchitat-aofot.pdf