חניכה לא מתחברת לתפילה בעקבות מחלה

שלום לך

יישר כח על עבודת הקודש.

את מספרת על קושי של חניכה להתפלל, שמצד אחד הוא מובן מאד ומצד שני את מרגישה שזה 'פספוס' אדיר.

אני מבין לגמרי את תחושת הפספוס שלך,אבל מצד שני, אני לא יודע אם באמת זה הזמן 'לעסוק איתה בנושא'. חז"ל אומרים שלא מנחמים אדם כשמתו מוטל לפניו ולא מפייסים אדם בשעת כעסו. זה אומר שצריך להשתדל לא לפנות לאדם דוקא בנקודות שקשות לו, אלא להיפך, למצוא את הנקודות שבה יהיה לו יותר קל להתחבר.


נוסף לכך,חשוב לזכור, שלעיתים התפילות לא מתקבלות כפי שאנחנו מצפים, ואז מפח הנפש עלול להיות גדול עוד יותר..

לכן, אולי במקום לעסוק בנושא של התפילה שהוא כל כך רגיש, אולי לעסוק בנושאים אחרים - עכשיו כשהיא נחשפת לסבל אז אולי היא מבינה יותר את החשיבות ואת הצורך ב'ביקור חולים'? אולי באופן כללי היא יכולה להתחבר יותר לגמילות חסד? אם היא, למשל, תהיה אחראית לקחת את חברות שלה לשמח חולים וכדו' - אני חושב שזה יחבר אותה הרבה יותר מאשר לשכנע אותה להתפלל.

רפואה שלמה ובהצלחה רבה

טוביה
tsbias1@Gmail.com