שאלה
בס"ד
א."את עושה את רצון ה' בצורה הרצויה?
ולמה את עושה זאת בשביל אינטרסים אישיים\בגלל הסביבה או משום שזה רצון ה'?"כששאלתי זאת את עצמי הגעתי למסקנה שאני הרבה מאוד פעמיים עושה כל מיני דברים בגלל הסביבה ולא כי זה רצון ה'.זה מאוד מפריע לי!!
מה ניתן לעשות כדי לעבוד את ה' באמת ובהתלהבות ולא מתוך הרגל?
ב.כרגע ב"ה אני לקראת סיום כיתה י"א.אני תוהה לעצמי אם מבחינה נפשית התבגרתי לא רק בגוף...
איך אוכל לבדוק ולראות אם התבגרתי מבחינה נפשית?ואם יש לכם טיפים איך לעבוד על הנפש שלי ולהתבגר אשמח להצעות.
תשובה
שלום לך
שאלת שתי שאלות מאד מאד חשובות, הן משקפות בירור פנימי עמוק וחשוב מאד
לגבי השאלה הראשונה, קודם כל זה לא כזה נורא לעשות דברים בגלל הסביבה. בסופו של דבר אין כמעט בן שאם שלא מושפע מהסביבה וכל עוד ההשפעה היא חיובית אז זה בהחלט בסדר. כמובן, זו מעלה מאד גבוהה לעשות את הדברים באמת והדרך הכי ישירה לזה זה לנסות לעשות את הדברים בהסתר, מבלי שהחברה תדע. מן הסתם לא כל דבר אפשר לעשות בהסתר - את הרי לא יכולה להתלבש באופן צנוע שאף אחד לא יראה, אבל יש דברים שאפשר לעשות בצינור ושווה להתאמץ לעשות אותם כבש אף אחד לא ידע מזה - רק את ורבונו של עולם.
לגבי השאלה השניה - האמת היא שגם אני שואל את עצמי מדי פעם - עד כמה התבגרתי. צריך גם לציין שיש תכונות שליליות בהתבגרות - לפעמים מאבדים התלהבות שיש לילדים, לפעמים מאבדים את הברק בעיניים וכו׳. בכל אופן, אני חושב שההבדל הגדול בין ילד למבוגר הוא הריכוז העצמי. ילד הוא אגוצנטרי מטבעו - הוא שם לב רק לצרכים שלו, לעומת זאת, המבוגר יכול להיות רגיש לאחרים והרגישות הזו, למעשה, היא עבודה של חיים שלמים. אפשר להתנדנד בהתלהבות בתפילה וגם אפשר להשקיע בהתנדבות בלי סוף ולא לשים לב לאח הקטן שזקוק לרגע לחיוך שלנו. אפשר להשתתף בכל שיעורי התנ״ך בכיתה ולא לשים לב לחברה שמאד עצובה היום כי אח שלה עובר ניתוח מורכב. כמו שכתבתי, זה לא קל ולא פשוט אבל זה בעיני המבחן האמיתי והגדול של הבגרות
חזקי ואמצי
טוביה
Tsbias1@gmail.com