אם הבן אדם טוב אז מה זה משנה כל השאר?!

שאלה מצויינת פלוס.
יש משהו במה שאת אומרת, למה נשמע שכביכול בשביל להיות בנאדם טוב ומוסרי לאו דווקא צריך להיות הדוס של המדינה ולשמור תורה ומצוות.
הרי יש דבר כזה מצוות שכליות, שכל אדם מבין למה צריך לעשות אותם –
כמו לא תגנוב ולא תרצח או כיבוד הורים וצדקה...
גם גוי גמור מהאיים הטהיטים יכול להגיע לזה בלי תורה למשה מסיני,
ואפילו לעשות את זה ממש טוב, הרבה יותר מכל מיני אנשים דתיים שאת מכירה.
מה שכן, המציאות מוכיחה שכשמנסים לבנות חברה מוסרית בלי אלוקים זה קשה עד בלתי אפשרי, ובעיקר לטווח הרחוק.
למה ערכים אנושיים הם משתנים, דור אחד מחליט ככה, והשני אחרת.
דור אחד ילך על ערכי שיתופיות וקיבוצים ועל 'אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות',
והדור השלישי, ילך על קניונים ועל 'אנו באנו ארצה לקנות, ולקנות ולקנות, ובשעות הפנאי לבלות וליהנות...'
הכל ניתן להרהור ולערעור.
אבל כשיש אמונה ואלוקות - הערכים הם מוחלטים ומימד של נצח נכנס לסיפור.
רק לפני כמה עשרות שנים ראינו לא מעט דפי היסטוריה שנכתבו בדמם של מיליוני אנשים שמצאו את מותם בצורה אכזרית,
בחסות 'האתאיזם המוסרי' של שמש העמים וחבר מרעיו ברוסיה הקומוניסטית שחרתה על דגלה את סמל השיוויון והצדק.
נכון שזה מקרה קיצוני, אבל הוא מסמן במרקר צהוב לאן דברים יכולים להידרדר כשהערכים תלויים אך ורק בשכל האנושי ומנותקים מהמצפן של האמונה.
לא סתם למצפון ומוסריות שטבועה בכל אדם בילט אין מעצם היותו אדם, קוראים 'צלם אלוקים',
הצלם הזה שקיים בתוכנו והוא השורש למוסריות שבנו, מחובר לאלוקים.
צריך כל הזמן להשקות ולטפח אותו, וכשמחזקים את האמונה בה' בעצם גם מחזקים אותו.
זה למה התורה כותבת 'ואהבת לרעך כמוך, אני ה'', כשיש 'אני ה'' גם יש 'ואהבת לרעך כמוך' ולא רק בכאן ועכשיו אלא לטווח ארוך.

רק טוב
רינת
rintz3@gmail.com