מבולבלת בהדרכה: איך לבחור מטרות?

מדריכה יקרה, שלום.

שאילת שאלות בנודע להדרכה היא לא תמיד חוויה נעימה, אך זו טקטיקה חשובה לצורך בירור אמיתי של העשייה. ולכן עוד לפני שנתחיל לגעת בנושאים שהזכרת, נדגיש שחשוב מאוד לשאול, לברר ולא לקחת את ההדרכה כמובנת מאליה – גם כשהתשובות לא תמיד ברורות או אחידות בין מדריכים שונים וקבוצות שונות.


אחד הנושאים הבוערים והמדוברים ביותר בקרב מדריכים הוא... נושאים! נושאי ההדרכה: במה להתמקד? על מה לוותר? ולמה בעצם? מה יותר חשוב? בהחלט שאלות קשות. מה שקורה במקרים רבים הוא מין זיגזג קבוע בין נושאים: השבוע נעסוק בשבת, בשבוע הבא במידת השמחה, וביום שלישי בצדק חברתי. בזיגזג הזה כשלעצמו אין בעיה. הבעיה מתחילה כאשר המדריכים מצפים "להשפיע" ולהשיג תוצאות בכל אחת מהפעולות הללו. האם זה אפשרי? האם זה הגיוני? לא נכריע ונשיב "תמיד לא", אבל ודאי ש"לא תמיד"...


למעשה, כשחושבים על זה, המרכז בהדרכה הוא לא הנושאים אלא החניכות. ודאי שהנושאים חשובים, אבל הם אמצעי. המטרה היא – להצליח "להביא" את החניכות שלך למקום טוב יותר עבורן, להקנות להן כלים ומיומנויות שרלוונטיים עבורן כרגע ויכולים לסייע להן להתמודד עם המציאות שסביבן.


[איך עושים את זה? ]

[1. נוכחות מחזקת, הקשבה והכלה]
את מתארת מצב של "הצפה": יש המון התרחשויות, אירועים, מצבים שדורשים התייחסות וטיפול. מצוין! מהו הטיפול הזה? בראש ובראשונה: הכלה. זה מונח מאוד פופולרי בזמן האחרון, שמשמעו "לספוג" את ההתרחשויות ולא להיכנס למצב של לחץ לאור ההתמודדויות שהחניכות שלך עוברות. החניכות, כמו כולם בעצם, עוברות דברים. למזלן, את נמצאת שם עבורן. אבל את לא שם כדי להיות סופרמנית, לספק להן תשובות קולעות ולהציל אותן בגבורה. את שם בראש ובראשונה כדי... להיות שם. כדי שהן – כל אחת לבד וכולן כקבוצה – לא יהיו שם לבד במצבים האלה. כשאת שם איתן ומשדרת להן ביטחון, אמון ואופטימיות, ההתמודדות וחיפוש הפתרונות והדרכים הטובות – נעשים קלים יותר.


[2. התמקדות בקשר ולא (רק) בפעולה]
כשיש המון דברים שמתרחשים ותובעים תשומת לב הדרכתית, המשמעות היא שזורם אלייך המון מידע על החניכות. למשל, נשמע שאת יודעת שיש להן "תסבוכות" כאלה ואחרות בנושא הבנים. חשוב לנצל את התקשורת שיש בינך לבין החניכות דווקא לא רק במסגרת הפעולה הרשמית אלא מסביב לפעולה. בשיחות, בצחוקים, במשחקים, בפעילויות שאתן עושות בהקשר אחר מחוץ לפעולה (ניקוי הסניף, הכנות לאירוע סניפי, וכו'). ככל שתצליחי לשדר לחניכות שלדבר ולשתף זה טוב ונכון, ייקל עלייך להבין טוב יותר מה קורה, להתייחס בהתאם ולתמוך בהן בצורה מועילה.
כשאת בכל זאת מעוניינת לבנות איזה מערך או לתכנן פעולות מהנות וטובות – התחילי ממה שהכי קל לך להעביר וקל לחניכות לשמוע! דווקא כשיש הרבה נושאים חשובים ורלוונטיים, אין צורך לקפוץ דווקא לרמה הכי קשה ומאתגרת, אלא ליהנות מהיכולת להתחיל דווקא "מלמטה". כדאי לזכור שהפעילות צריכה להיות מעניינת וכיפית עבור החניכות (ואם אפשר אז גם עבורך...), ואם הפעולות הופכות לסוג של התמודדות מעיקה, הן מאבדות ממידת ההשפעה שלהן. כמו כן – בטח שמת לב שכאשר "תוקפים" נושא רגיש וחשוב בצורה חזיתית, יש התגוננות מהצד ה"מחונך". לעומת זאת, כשמאפשרים שיח יותר פתוח וגמיש ולא מתחילים מיד לחתור להכרעות, יכולה להיווצר יותר פתיחות.


[3. החניכות ככוח מוביל ופעיל]
מהדברים שאת כותבת אפשר להתרשם שהחניכות שלך לא משעממות ולא משועממות. יש להן אנרגיות! אפשר בהחלט לנצל את זה לטובת העניין. נסי לשתף אותן בהכנת פעילויות מדי פעם, אתגרי אותן בפרויקטים, נסי לגרום להן לעבוד ולחשוב יחד, ולדבר על הדברים שחשובים להן. בגיל הזה יש לחניכות הרבה יותר מוטיבציה ויכולת לקחת עניינים לידיים (בהנחייתך כמובן) ולעבור ממושב הנוסע – אל מושב הנהג. האחריות הזאת יכולה להקפיץ מדרגה את ההשפעה הקבוצתית על החניכות.


[לסיכום:] ריבוי של התרחשויות ונושאים יכול בהחלט להיות מבלבל. בה בעת זו הזדמנות להקל על עצמך ועל החניכות באמצעות הבחירה בדברים היותר זמינים וקלים ברשימת הנושאים החשובים. חשוב לזכור שעיקר ההשפעה שלך על הקבוצה אינה דרך הפעולות אלא דווקא בתקשורת הלא רשמית, בשיחות ה"סתמיות" בזמן שעושים דברים אחרים ביחד. ככל שתקדישי לתחום הזה מחשבה וריכוז, תרגישי איך את מצליחה לקרוא את המפה טוב יותר ולכוון את החניכות בביטחון. עוד אפיק פעולה הוא שיתוף הדרגתי של החניכות בעשייה הקבוצתית: העברת פעולות, תכנון פרויקטים, ועוד.

בהצלחה רבה!

אוהד

Ohad@makshivim.org.il