הניסיונות בדור שלנו והקשר לעבודת ה' מאהבה - תשובה מעמיקה

לק"י

שלום לך!
ראשית, אם קצת התעכבנו עם התשובה סליחה.
תדעי, זה לא בגלל אורך השאלה (ולא צריך להצטער על כך, זה בסדר גמור) אלא כי מדובר בשאלה טובה שגם נכתבת בכנות גדולה שאולי מלווה על ידי מטען מסוים.
יתכן והשאלה מגיעה גם ממקום של כאב מסוים בעקבות ההתמודדויות שיש בדור הזה, באופן כללי אך גם לכל אחד ואחת כאדם פרטי, וגם מהרצון באמת לעבוד את ה´ באמת ומתוך בחירה.
אמנם אני לא רב, אך נשתדל לענות על הנקודות השונות שהעלית בשאלה שלך, שכוללת הרבה עומק ורואים שחשבת עליה לא מעט.
אם יש משהו שתרצי שנרחיב עליו, נברר אותו עוד או אם יש שאלות נוספות בעניינים האלה או בעניינים אחרים, תרגישי חופשית לשאול ולברר בשמחה.
סחתיין עליך על המחשבה והבירור!
וכן, חשוב להגיד את זה ככה כמשפט אחרון של ההקדמה הקצרה הזו ועוד לפני שניגע בדברים עצמם כי הרבה מהפעמים יש מחשבה שאולי העיקר זה בתשובה כבאמת התשובה היא באה על בסיס השאלה והשאלה היא הבמה והכלי שמחזיק את התשובה.
אז ישר כח גדול!
בגלל שנגעת בכמה וכמה נקודות, נביא בהתחלה את הסיכום (אבל זה לא במקום לקרוא את ההמשך – כי ההקשר יובן מתוך הפירוט).

[סיכום]
1. הכפייה בהר סיני לא אומרת שזה לא נעשה בבחירה וברצון.
ההכרה בבורא היה כל כך ברור שלא היה באמת אפשר לבחור משהו אחר, למרות שהיתה להם בחירה לכן זה סוג של בחירה כפויה.
2. יש לנו יכולת להסתכל על המציאות ולנסות לראות את יד´ ה´ שבו.
כשבוחרים לראות את זה, כפי שהיה בתקופת המגילה, למרות ששם ה´ לא מופיע במגילה ולכאורה זה טבעי, יש פה בחירה שאינה כפויה במציאות ה´.
בוחרים לראות את ה´ דווקא בתוך הטבע.
עצם היכולת לראות את ה´ מגביר את האהבה אליו שגם ככה נטועה בתוכנו כך שזה לא אהבה שתלויה בדבר אלא דרך ההסתכלות שלנו על המציאות אנחנו יכולים להגביר את אהבה ה´ אצלנו וליצור טריגר.
3. יתכן ורוצים לערער את אמינות התנ"ך, אם זה מתוך דברי התנ"ך או מדברים שמחוץ לתנ"ך, אך הגיוני שלפני שמקבלים את הדברים האלה נסתכל בתוך התנ"ך לראות אם הבנו נכון את התנ"ך כי אולי מתוך זה נובע הערעור וכשנבין נכון זה כבר ישנה את המבט.
4. ברור שבכל דור היו התמודדויות שהיו התמודדויות בשביל אותו דור, ולנו קצת קשה לכמת את הניסיונות שבכל דור.
עם זאת, אנחנו מאמינים שהקב"ה נתן לנו כוחות לא סתם והם קשורים בתפקיד שלנו בעולם ובהתמודדות שלנו עם הניסיונות של הדור הזה, ניסיונות שאולי בדורות קודמים לא היו עומדים בהן אך גם אנו לא היינו עומדים כנראה בניסיונות שלהם.
דווקא אחרי הדברים האלה נבחר לא להישבר ולהתייאש, למרות הכאב והנפילות שאולי יש בדרך.
5. עבודת ה´ נעשית מתוך כך שרואים אותו בתוך המציאות ומכירים בהשגחתו.
ששומעים מה הוא רוצה מאיתנו מתוך המצוות שהוא ציווה אותנו ומתוך זה שאנחנו מדברים איתו דרך התפלה.
שמצליחים לקחת את כל הדברים הגדולים ולהביא אותם למציאות שלנו שבו כולם גם כן יראו את ה´ בגלל שאנחנו מגלים את זה במציאות.

[1. קבלת תורה בכפיה או ברצון?]
השאלה הזו היא השאלה הראשונה שמלווה את נושא המגילה ואת עבודת ה´ שלנו – האם זה מתוך כפיה או שזה ברצון?
והאמת, זה נשאל גם לגבי מעמד הר סיני כשלעצמו.
הרב שטיינזלץ עמד על זה וכתב:
"...שהענין של "כפה עליהם הר כגיגית" איננו מובן כפשוטו, אלא שכאשר הקב"ה מתגלה - זו בעצמה היא כפיית הר כגיגית. יש מצבים בהם האדם נתון ברשות עצמו, החופש האנושי עדיין בידו, ולכן הוא יכול להחליט; אך כאשר הקב"ה בכבודו ובעצמו מתגלה לאדם - שום אפשרות בחירה איננה עומדת בפניו. במובן מסוים, כאשר בני ישראל מגיעים למעמד הר סיני, ההבדל בין "כפה עליהם הר כגיגית" לבין "מלכותו ברצון קבלו עליהם" אינו ולא כלום. יתכן שהם קיבלו את התורה מרצונם, אבל רצונם עצמו הוא רצון שבכפיה - לא כפיה מחמת איום, אלא כפיה מצד המציאות. כאשר עומדת בפני האדם רק ברירה אחת, השאלה של הכרעת הרצון החפשי נעשית שאלה תיאורטית בלבד. הקב"ה העמיד את בני-ישראל בפני מצב שבו הבחירה האנושית מוטית לצד אחד, מצב בו יש להם בחירה תיאורטית, אבל לא בחירה ממשית...". (http://www.yeshiva.org.il/midrash/355).
מהדברים האלה של הרב שטיינזלץ אפשר לראות לא רק שהכפיה והרצון במקרה הזה היו אחד אלא גם למצוא תשובה לשאלה מה הטרגיר והיא שזה מתוך הכרה במציאות הבורא.
"זה כזה פשוט?!", לא! אבל זה לא כזה קשה כמו שחושבים, וניגע בזה בהמשך.
הרבה פעמים אנחנו יכולים לבחור בין מעשים שונים, למרות שברור מה נבחר כי עם כל זה מדובר עדין בבחירה.

[2. איך עובדים את ה´ מאהבה? ומה בכלל קרה בתקופת המגילה?]
הזכרנו לפני זה את שהטריגר יכול להיות ההכרה בקב"ה ובתוך דבריך כבר יש תשובה איך זה נעשה.
הזכרת את המגילה, גילה שבה שם ה´ לא מוזכר בכלל ולכאורה כל מה שקורה במגילה טבעי לחלוטין.
סך הכל סיפור על מלך שפחד שימרדו בו ואף ניסו להרוג אותו. סיפור שעשו ממנו סיפור הוליוודי ולא נראה מיוחד במינו (עד כדי כך שיש שאומרים שאם זה היה קורה היום בכלל לא היינו חושבים שיש פה נס – זה מסתדר בצורה טבעית, לא?!).
כן, את צודקת, יש פה עדין נס – אבל זה נס שקורה בתוך הטבע (וזה לא מוריד מערכו כלל וכלל).
אז איפה ה´ נכנס בתוך כל הסיפור?
כי זה ברור לנו שהוא הכווין את המציאות בצורה מסוימת ואיך שדברים התגלגלו זה לא סתם.
אנחנו רואים את זה מהמקום שלנו עכשיו כי אנחנו רואים חתך של זמן ואת כל הסיפור מתחילתו ועד סופו, אז לכאורה מה החכמה?
כשהם פנו לה´ זה הגיע מכח האמונה והאהבה שלהם לה´, למרות המציאות הקודרת וגזר דין מוות שריחף מעל ראשם.
זה לא שהם אוהבים את ה´ בגלל שה´ ענה להם, והמדרשים השונים יכולים להעיד על כך (כמו גם המסירות נפש שמרדכי מגלה במעשיו ובדבריו לאסתר בתוך הכתובים עצמם).
אז נכון, אפשר להגיד "טוב, אבל רק בגלל שהק ענה לתפילתם אז הם קיבלו את התורה ברצון ובאהבה" אך דווקא בגלל מה שכתבנו אנחנו יכולים להבין את זה אחרת.
כמו שאז אנשים אומרים שזה סיפור טבעי ואנחנו עושים מזה סתם סיפור, כך גם יכלו להגיד אז.
הרי איך שהמגילה כתובה זה גם ככה יכול להיראות שהכל מקרה.
הענין הוא שהיתה להם בחירה בנוגע למבט על המציאות.
הם יכלו להיכנע למה שעמלק באמת רוצה – להגיד שהקב"ה לא קשור למציאות בדרך הטבע ושהוא מנותק מהעולם, או להיות מאמינים בה´ ולראות את ההשגחה שלו בתוך המציאות ואת ההתגלות שלו דרך המציאות עצמה, דרך המציאות הטבעית.
זה אולי אותו "קיימו קיבלו" – שדרך הבחירה הזו איך מסתכלים על המציאות ואת הגילוי של הקב"ה בעולם הם בחרו לא מתוך כפיה שה´ נגלה לנגד עיניהם ולכאורה אין ברירה אלא לבחור בזה כי זה כל כך ברור, אלא הם בחרו את זה מתוך קשיי המציאות וההתמודדות שלהם.
התמודדות שנכונה לדור שלהם שאולי אנחנו לא היינו עומדים בו כי לכל דור יש את ההתמודדות שלו.
כן, זה לא הפשט של הדברים, אלא צורה שונה להבין את האמירה שבימי מרדכי ואסתר קיבלו את התורה מרצון, וזה לא סותר את ההבנה הפשוטה.
אגב, במובן מסוים, גם אנו נבחנים בזה ביום-יום כשאנו בוחרים איך להסתכל על התהליך המופלא שקרה בעשורים האחרונים – מלחמת עולם השניה והשואה דרך הקמת המדינה וקיומה כיום.
אפשר להגיד שזה סתם וזה מקרה וטבעי.
אפשר להגיד שזה שהרבה עמים התעוררו באביב העמים (1848-1849) לבקש עצמאות ולהקים מדינה של עצמם והקמת מדינת ישראל זה מקרי שהיו יחסית בסמיכות זה אפשרי, אך גם אפשר לראות בזה את יד ה´ אשר הכינה את המציאות, את העולם, לכך שנוכל לדרוש בית לאומי שלנו ולחזור לארץ ישראל ולהקים בה מדינה – חזרה לתיקון מלכות ישראל.
נכון, זו לא ההתמודדות היחידה אך זו דוגמא קטנה.
עצם זה שבתקופת המגילה הצליחו להגיע לראיה הזו גם מלמדת אותנו עלינו ועל עבודת ה´.
אם בוחרים לפקוח עין ולראות את הדברים אז זה יכול לחזק אצלנו את האהבה.
לא מצד אהבה שהיא תלויה בדבר אלא שזה מגלה יותר ויותר את הקשר שכבר יש עם בינינו ובין הקב"ה.
הענין הוא שהנקודה הזו מובילה אותנו לשאלה נוספת שלך לגבי אמיתות התנ"ך.

[3. אם יש שאלות על אמינות התנ"ך איך עונים עליה מתוך התנ"ך?]
במהלך השנים היו תמיד שאלות על מה שכתוב בתנ"ך ומרבית המקרים אפשר לומר שגם די ציירו מטרה לפני שהשאלה נשאלה – כשהמטרה זה להוכיח שהתורה היא לא דבר ה´.
נכון, הם מוכיחים את זה מדברים כתובים, ויכול להיות שהכל נראה שכלי, אך צריך גם היגיון נוסף שבוחן האם זה באמת הגיוני בתמונה הכללית.
האם ההיגיון שאיתו משתמשים הוא נכון כי ייתכן ונקודות ההנחה היסודיות שעליהם בונים את הכל הוא לא נכון ובגלל זה התוצאה לא נכונה.
אגב, עצם זה שזה קורה מעיד שעם כל מה שהוגדר ככפייה לפני זה יש פה מימד מאוד חזק של בחירה.
מכל מקום, אני חושב שגם כאשר נפגשים עם שאלות כאלה שמערערות את אמינות התנ"ך, כפי שכתבת, צריך דווקא להסתכל בתנ"ך.
הרי אם בוחרים להראות שמשהו לא נכון ושהוא לא אמין אפשר להוכיח את מחוצה לו או מתוכו, במקרה הזה התנ"ך, אך כדי לאמת אותו צריך לבחון בהתחלה אם אולי הבנו אותו לא נכון.
לכן, אם יש דוגמא מסוימת של משהו שלא מסתדר לך את יכולה ובעקבות הדוגמא נפתח את הנקודה הזו.
אגב, גם אם בוחרים להסתכל מחוץ לתנ"ך במדעים הכלליים, ובתוך כך גם היסטוריה, נגלה שיש הרבה תיעודיים היסטוריים שדווקא מראים על אמיתות התנ"ך.
כל זה הוא עוד קודם שנגענו בנקודות של מעמד מתן תורה שניתן לעם, התקיימות דברי הנביאים לאורך הדורות בימיהם ובימינו.
זו נקודה שאפשר להרחיב עליה, ואם תרצי נעשה זאת בשמחה.

[4. אבל ההתמודדויות בדור הזה הרבה יותר קשות מדורות קודמים!]
עם כל מה שכתבנו ברור שיש התמודדויות קשות בדור שלנו ואחד מהם הוא הנושא של צניעות.
גם לבנים וגם לבנות כל מה שקשור לנושא הזה הוא פיתוי אחד גדול.
יתכן ובאמת הניסיון הזה, כפי שהוא בדור שלנו, לא היה בדורות הקודמים, והאמת סביר להניח שאצלנו הוא יותר קשה משאי פעם היה.
אבל, ברור שגם בדור שלהם היו ניסיונות כי זה חלק מהחיים והמציאות שבה אנחנו חיים.
לא בטוח שאנחנו היינו עומדים בפני הניסיונות של הדור שלהם או של הדור שחי תחת השלטון הקומוניסטי או בתקופת האינקוויזיציה, דורות של חוסר יכולת לקיים אורח חיים דתי בפומבי וכפי שרוצים וצריכים.
אפשר רק לשער כמה שאלות היו אז, שאלות ששונות מהשאלות בדורנו, כי ב"ה יש גם שינויים במהלך הדורות ולכל דור העבודה שלה.
על הנקודה הזו של תפקיד הדור שלנו עוד אפשר להרחיב אם תרצי, אך מה שאני מנסה להגיד שיש הרבה צדק במה שאת אומרת אך מצד שני גם צריך להבין שבדורות קודמים זה לא שהיה פיקניק.
אפשר להמשיך בדוגמאות בנוגע לשנים בהם היו משיחי שקר, קראים, שנים של רדיפת יהודים וכד´, דוגמאות שממחישות שגם אז היו ניסיונות שנגעו בצורת החיים אך גם באמונה.
אז אני לא יודע אם אפשר לשפוט את ניסיונות כאלה מול אחרים אך מה שברור זה שאם אנחנו בדור הזה אנחנו גם כן חלק מהניסיון, והטבע של ניסיון זה להיות קשה.
עם זאת צריך גם לזכור שהקב"ה לא מעמיד אותנו בניסיון שאנחנו לא יכולים לעמוד בו ואם בדור הזה יש ריבוי של שאלות אז זה מעיד על הפנימיות של הדור.
על זה שהוא צמא ורוצה לדעת ולהבין ולחדד את הדברים כמה שרק אפשר, ואשרינו שאת מזכה אותנו בזה מתוך רצון להתקדם ולהיבנות ולדעת את ה´.
זה שיש כל מיני פיתויים מעיד גם על הכוחות של היצירה והבניה שטמונים בדור ועל הגובה שהוא יכול להגיע אליו.
למה הוספתי את המשפטים האחרונים.
כי עם כל הקושי והכאב חשוב לא להישבר ולהתייאש.
האמונה שלנו היא גם ביכולות שהקב"ה זיכה אותנו בהן, עם כל הכאב שיכול להיות שאנחנו מרגישים בגלל נפילות שקורות לנו בדרך.

[5. איך עובדים את ה´ ובאמת? וממה?]
אחרי כל זה אנחנו מגיעים לשאלה האחרונה שלך מתוך הבנה עמוקה.
מתוך הבנה שיש פה הרבה לראות מסביבנו וממנו לאסוף כוחות ואהבה רבה לה´.
לראות איך מנהל את העולם ודברי נביאיו מתקיימים לנגד עינינו.
מבינים שיש פה ניסיונות בהתאם לכל דור ועם כל הכאב והקושי הם חלק מהרצון של הקב"ה להיטיב לנו, בין היתר גם כדי שנוכל לראות את הטוב שהוא באמת מרעיף ומשפיע עלינו.
ולא, זה לא סותר את זה שיש נקודות כואבות או נפילות והתמודדויות לא פשוטות.
כשרוצים לעבוד את ה´ באמת זה צריך להיות המוכנות לבוא ולפגוש את ה´ בתוך המציאות.
דרך התורה לשמוע את מה שהוא אומר לנו אך שנקיים שיח איתו ונדבר איתו מתוך התפילות הסדורות בסידור אך גם האישיות שאנחנו נושאים מתוך הלב שלנו.
כך, נדע מה הקב"ה רוצה מאיתנו, נבין מה הכוחות שלנו ונבקש מה´ שיצמיח לנו כוחות להמשך ההתמודדות לאחר שהכרנו בו וכאשר אחרי זה גם נודה לנו על הכל כי חשוב גם להכיר מה יש לנו ממנו ולהודות על כך.
זה חלק מהעין הטובה שעוזרת לנו לצמוח ולהתפתח.
נכון, כשמכירים בה´ מכירים גם במלכותו וזה קשור גם לעונש, אך העונש הזה מתגמד במידה מסוימת כאשר מבינים שהעונש האמיתי זה שפתאום מרגישים רחוקים מה´ וכאילו יש מסך בינו לביננו.
מבינים שהעונש המעשי זה רק תוצאה שיש בה גם ענין של כפרה (אם כי אפשר גם לחזור בתשובה פה, בעולם הזה).
ועם כל ההתמודדויות האלה שיש, זה לא סותר את זה שיש בחירה אמיתית אך יחד עם זאת ברור לנו מה אנחנו נבחר כי אנחנו רואים את הקב"ה.

אז את הסיכום של כל הנקודות כתבנו למעלה ואפשר ורצוי להסתכל בזה שוב.
רק נתנצל שוב אם התעכבנו עם התשובה וגם על זה שהארכנו בתשובה, נקווה שזה בסדר.
כמובן, אם יש שאלות לגבי מה שכתבנו ותרצי שנרחיב את הנקודות שהועלו, או אם יש שאלות חדשות – תרגישי חופשית לשאול ולברר.
הרבה הצלחה!
נתנאל
netanelweil@gmail.com