שאל את הרב

חוששת להביע את דעתי כשאני עם החברות

חדשות כיפה חברים מקשיבים 23/04/14 17:26 כג בניסן התשעד

שאלה

איך מתמודדים עם לחץ חברתי?

אני לא יודעת, וזה ממש קשה לי! על כל דבר קטן שאני עושה אני חושבת 'מה החברות יגידו?'

הרבה פעמים יש לי דעה, והיא שונה ממה שכל החברות אומרות, אבל אני מתבישת ומפחדת לצאת מוזרה, לכן אני משנה את הדעה שלי או לא אומרת אותה, ומרגישה רע עם זה.

אני גם די בישנית ליד בנות שהם לא חברות ממש טובות שלי ככה שזה עוד יותר קשה לי!

מה עושים? איך מתמודדים עם זה???

תשובה



שואלת יקרה.
בשאלתך את מעלה סוגיה שנוגעת ללחץ חברתי: כיצד להביא לידי ביטוי את הדעה שלך ועם זאת עדיין לשמור על מקומך בחברה. ראשית, כדאי לדעת שאת לא לבד בעניין הזה. בני נוער רבים (וגם מבוגרים) מתמודדים עם האיזונים האלו בין ביטוי ה"אני" לבין ה"חברה", ומחפשים את דרכי ההתנהלות המתאימות להם. עצם המודעות והחיפוש שלך אחר פיתרון הוא לא מובן מאליו, והוא כבר צעד גדול בדרך להשגת המטרה! אז בואי נתחיל.


[שייכות לחברה]
הצורך להשתלב בחברה הוא צורך טבעי וחיובי בבסיסו. זהו אחד הצרכים הבסיסיים של האדם המכונה "הצורך בשייכות". צורך זה קשור בהיותו של האדם "חלק מ..": חלק ממשפחה (גרעינית/ מורחבת), וחלק מחברה. בגיל ההתבגרות עולה חשיבותה של ההשתייכות לחברה והצורך בהשתייכות זו גובר. אדם הפועל ומשפיע בעולם הוא חלק ממשפחה ומחברה, תורם לחברה ונתרם ממנה. אלא שלעיתים החשש מאובדן תחושת השייכות הזו, את ה"יחד" שבשותפות, גורם לאדם לא לבטא את עצמו כפי שבאמת היה רוצה. ישנם איזונים שונים אפשריים, שהם משתנים מאדם לאדם, בהתאם לאישיותו ולתכונות אופיו.


[מה נכון עבורי?]
מעצם שאלתך, ניכר כי היית רוצה להביע יותר את דעתך בחברה. בהקשר זה, תוכלי לנסות ולברר לעצמך: האם ישנו הבדל בין אנשים שונים איתם את מסתובבת ביחס להבעת דעתך? כך, האם תוכלי למצוא הבדלים בין חברות טובות לבין חברות פחות טובות? (כפי שציינת בשאלתך שאת "די ביישנית" ליד בנות שהן לא ממש חברות טובות...") שאלה זו חשובה משום שהיא תמקד אותך איפה כדאי להתחיל לעבוד ותעזור להגדיר ציפיות: מה הייתי מצפה מעצמי? וכן - מה ייחשב בעיני כהצלחה? חשוב לדעת גם מהי האווירה הקבוצתית בחברה בה את נמצאת: האם ישנה אווירה של קבלה? האם מי שמעז להביע דעה שונה מדעת הרוב נתקל בביקורת קשה? אם התשובה לשאלה זו היא כן, לא בטוח שצריך כאן "להתמודד" בכל מחיר מולם, אלא לחזק את הקשרים הטובים והחיוביים.


[דרכי התמודדות ]
לאחר בירור נקודות אלו, כלי אפשרי עבורך עשוי להיות מעין "מבחן" שמקל על קבלת החלטות בזמן אמת. כך לדוגמא, תוכלי להבחין בין החלטות כלליות שאין בהן התנגשות עם עולם הערכים והאמונות שלך (כמו, האם לאכול המבורגר או פיצה), לעומת החלטות שהן עקרוניות יותר (כמו האם ללכת לחוף ים מעורב או לא). ולכן, במקום שבו את מזהה אי הסכמה במישור ערכי עקרוני, כדאי לתרגל "הימנעות ללא ויכוח". הברירה היא לא בין להשתכנע או לשכנע. ניתן גם לומר: "לי כרגע זה לא מתאים, אראה אתכן בהמשך". היכולת לעמוד בלחץ חברתי מבלי להפעיל משקל נגד היא חשובה, ויכולה לחסוך הרבה עימותים, במיוחד בגיל ההתבגרות. בנוסף, אם הסביבה בה את נמצאת היא תומכת באופן יחסי, יתכן שכדאי יהיה להיעזר בחברות הקרובות ו"להתאמן" קודם כל עליהן כדי להתמודד לאט לאט עם הביישנות, ולהצליח לייצר יותר יכולות חברתיות. כדאי לדעת שכל אדם מגיב בצורה שונה למצבים שונים, וגם אנשים שלעיתים מפגינים ביטחון רב בעצמם אינם בהכרח תמיד חשים כך מבפנים...


על כל פנים, כדאי לדעת שדברים כל הזמן משתנים, ובכל יום ויום ואף בכל רגע ורגע יכול אדם להתחיל מחדש! חשוב לדעת כי ההתמודדות עם הלחץ החברתי היא יומיומית ונמדדת בהצלחות קטנות. יום, ועוד יום... יתכן שיהיו ימים פחות טובים, אבל חשוב לדעת שגם הם חלק מהדרך. העיקר שיש רצון, להביא את עצמי כפי שאני, גם אל מול החברה. וזוהי כבר נקודת הצלחה שאת יכולה לרשום לעצמך.

את תמיד מוזמנת לעדכן אותנו בהמשך ולשלוח שאלות נוספות.

בהצלחה רבה!

אלישבע

כתבות נוספות