שאלה
שלום הרב
יש לי בעיה שמציקה לי הרבה זמן – יש לי דוד קרוב במשפחה שקצת מדבר חזק מדי – לא בקול, אלא ביחס לאחרים.
אתה מבין, כשהוא שם זה מרגיש כאילו את לא קיימת.
הוא מדבר בטון כאילו שהוא צודק בכל דבר ומה שהוא אומר הכי חשוב ונכון,
כשאת אומרת משהו אין מצב שיקשיבו לך כי הוא באיזור ורק אם הוא יקשיב גם האחרים יקשיבו – והוא לא מקשיב לאף אחד אחר רוב הזמן.
הוא בתור עצמו בן אדם טוב –מתפלל, מתכוון בברכות, דואג לאחרים,
הבעיה שאיך שהוא נכנס לחדר זה מרגיש שהוא תופס את כל המקום וכל המבטים עליו וזהו אין לך מקום יותר את צריכה לצעוק בשביל שישמעו אותך ואת הופכת לנואשת וכל הטוב והעדינות שלך נ-ע-ל-מ-י-ם.
אני באמת לא יודעת מה לעשות.
אם אני אעשה כאילו הוא לא קיים מבחינתי – זה יפגע בו ואני אצא רעה.
אם אני אמשיך ככה – אני אשתוק ואעלם!!
איך אפשר לחיות בתחרותיות שכזאת? כל הזמן להילחם שישמעו אותי?
אם יש לך פתרון כלשהו אני מאוד אשמח לשמוע. תודה רבה.
תשובה
בס"ד
שלום רב,
הדרך הכי פשוטה היא להסתלק מהמצב הזה.
אפשר לצמצם את השתתפותך בארועים שהדוד נמצא. או להעדר בכלל או לבוא לזמן קצר בלבד.
אפשר גם להיות בשטח אבל לצאת לחדר אחר...
אפשר להשאר בחדר ולעסוק במשהו אחר, לעשות משהו בינך לבין עצמך: לקרא ספר, להכין או להגיש אוכל...
אפשר גם למצוא לעצמך מעגל חברתי מצומצם - לשוחח בצד עם מישהו מהנוכחים שיחה ארוכה ומעניינת ולהתעלם מהדיבורים של הדוד.
עקרונית אפשר גם לדבר עם הדוד, להסביר לו שההתנהגות שלו קשה לך. אבל כאן יש סיכון! צריך להיות בטוחים שלא תהיה תוצאה הפוכה - שהוא לא יעלב ממך ובסוף יכעס עליך.