ויכוח בחג

שאלה

שלום כבוד הרב. הערב תכננתי לנסוע עם בעלי בערב עם צאת החג והוא ידע על כך. בצאת החג כשרציתי לצאת הוא אמר עוד שעה, אני אשחק משחק (במחשב-למרות שהוא בן 25- אני נאלצת להשלים עם זה) ואז נצא, לא לעניין שנצא כשיש כאלו שעדיין לא הוציאו את החג כך אמר, קיבלתי זאת. לאחר שעה ועשרים דקות יצאנו (כי סיימתי את ענייני שעשיתי בזמן זה-כשבגלל זה רצה לוותר על היציאה) והתחלנו לדבר על סבתא שלי שמתגוררת בחול, מכאן לשם הוא טען לאחר מכן שאני "טוחנת לו את המוח כבר 10 ד' (מה שאינו נכון בעליל-במקסימום דיברתי 5 ד') ובתגובה אמרתי לו שיזהר במילותיו כי ממש לא נעים לדבר איתו כך והוא מעכיר את האווירה, כתגובה לכך הוא החליט שהוא עושה פרסה וחוזר הביתה (כשכבר היינו 5 ד' מהמקום ומדובר בנסיעה של 20 ד' לכיוון), אני כל כך כועסת ומאוכזבת ממנו, אנחנו יוצאים לעיתים רחוקות מאוד ועד שזה קורה הוא עושה לי דבר כזה ועוד בפסח! והוא מקפיד עלי עכשיו על שאני כועסת עליו ומקפידה עליו, איך אפשר שלא? תכננתי תוכניות לטייל בחול המועד וממש לא בא לי לעשות זאת כשהוא מתנהג כך, ויש אוירה לא נעימה שהוא יוצר- בכל פעם רק תלונות, ביקורת, יורד עלי בצחוק (אני צוחקת איתו כי איזו ברירה יש לי אבל לעיתים זה פשוט נמאס!), אי אפשר לפרגן? ואם אין אז אי אפשר לשתוק ולמצוא נושא לדבר עליו? יש לו פתיל קצר ואני צריכה לסבול זאת, מה אני יכולה לעשות? אני יכולה להעביר על כך כדי שהחג לא יתפספס אך זה הותיר את החותם שלו ואני יודעת שזה דבר שיכול מאוד לקרות שוב בהמשך. באמת שצורת הדיבור/סגנון הדיבור/המילים שבהם הוא מעביר את המסרים שלו מאוד לא נעימה, וכמעט תמיד הוא מבקר אותי, לפחות כשיוצאים אני מצפה שיחדל בכך אך הוא ממשיך גם כאן! זה מרחיק אותי מאוד ובפרט שאיננו מדברים כמעט וכשכן עושים זאת הוא אומר לי אנחנו מדברים כבר 10 ד'! איך אני יכולה להרגיש קרובה אליו כך? הוא רק מרחיק אותי, זה פוגע בי, והוא מצפה ליחסי אישות נפלאים, מאוד קשה לי. אשמח מאוד לעצה.

תשובה