שאלה
שלום,
אשמח להשאר בפרטים חסויים.
אני בת ...ועד לא מזמן נטלתי כדור לטיפול במחשבות כפייתיות ודיכאון קל.
כיום, אחרי שעברתי טיפול פסיכולוגי אני ב"ה בסדר, כמובן שיש עליות ומורדות- אך בגדול בסדר.
אני נמנעת מלצאת לשידוכים כי אני יודעת שאם בחור ישמע על כך, זה ייצור סטיגמות. ואני מכירה את הטענה לכוארה מסבירת הדעת שבחור רציני וטוב לא ידחה אותי על הסף משום כך, אך אני מאד סקפטית לגבי זה.
שאלתי היא- האם זה בסדר לא לשתף בדבר הכדור? האם זה כזה נורא?
זה נורא קשה במסגרת של שידוכים שלא לשפוט אדם על פי נתון כזה. גם אני לא הייתי רוצה שאחי יינשא למישהי שנוטלת/נטלה תרופה.
אשמח לכל עצה, ואולי גם תפילה כלשהי שאוכל לקרוא לבריאות הנפש?
תודה!!
תשובה
שלום וברכה
השאלה היא כמובן עדינה מאוד ורגישה מאוד.
מה שהופך אותה למסובכת יותר היא העובדה שכלל לא ברור שהסתרה פותרת בעיה כלשהי. מעיסוקי רב השנים בנושאי גירושין אני למד כי אחת הסיבות העיקריות לגירושין הוא חשיפת הסתרות שנעשית לאחר הנישואין. הדבר מפרק את בני הזוג, בין בשל העובדה שהנושא שהוסתר הוא רב משמעות בדרך כלל, אולם לא פחות מכך בשל חשיפת חוסר האמון שבין בני הזוג. אמון הוא הדבר החיוני ביותר בין בני זוג.
ואם כן, גם מסיבות של "מדבר שקר תרחק" ו"מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך", וגם מסיבות פרקטיות – נראה לי כי בדרך כלל יהיה זה לא נכון כלל להסתיר את הדבר.
ואולי להפך. אולי דווקא הדבר יניע אותך להיות יותר אטרקטיבית; אולי דווקא הדיבור החופשי על כך יראה לו עד כמה את ראויה לאמון כבת זוג, כי התמודדת עם המצב בדרך ראויה, ואת עומדת היום במקום טוב; ואולי ואולי.
לאמור: זה גם הדבר נכון לעשות ומצד היושר והנאמנות, וגם בכלל אפשר שהוא פותח את הסדק לפגישה.
האם את יכולה ללכת בדרך זו ?
כל טוב ובשרי לנו שמחות
[כל הפרטים חסויים]