איפה כל התפילות שלי?!

שלום לך צדיקה!

יישר כוח ותודה שפינת אלינו. קל מאוד להישאר עם השאלה, להעצים אותה ולהתייאש ולכפור בכוחה של התפילה. קשה ליזום, לשאול ולבדוק מתוך אמונה בכוחה של התפילה כפי שאת עשית.

אם הבנתי נכון את שואלת מדוע להתפלל אם תפילות אינן מתגשמות.

אכן, אנחנו מתפללים, שופכים את ליבנו מול רבש"ע- שיגאל אותנו מצרותינו, שירפא חולים, שיזווג זיווגים שיצליח את דרכינו.. מתפללים, בוכים, מתאמצים, מתעלים, מתקרבים לרבש"ע עוד ועוד ואז... ואז אנחנו מצפים שכל התפילות יתקבלו, שמשהו יקרה, שמשהו ישתנה, שהתפילה לא תשוב ריקם. אנחנו מצפים, מחכים בדריכות ו.. ואז מגלים שהבקשה עליה התחננו, הייחול אליו ייחלנו לא התגשם. עולם כמנהגו נוהג.. הכל נשאר אותו דבר..

הגדרת משבר היא צפייה שלא מומשה. ציפיתי שדבר יקרה והוא לא קרה. וכשאנחנו מתפללים לדבר מסוים הצפייה רק מתעצמת וכשהתפילה לא מתגשמת יחד המשבר הוא משבר יותר גדול.

אז מה קרה בדיוק ומה עושים מכאן?

הנחת היסוד שלך הייתה שמטרת התפילה היא לממש ולהגשים את התפילות. יש את רבש"ע הכל יכול, ויש אותי, המתפלל המוגבל והתפילה היא כלי, אמצעי שעל ידו אפשר להשיג מרבש"ע דברים. ככל שאתפלל יותר בכוונה כך יש לי סיכוי להשיג את אותם דברים ותפילתי תתקבל.
במקרה שלך, התפללת בכוונה, התעלית, בכית.. ו.. לא הצלחת להשיג כלום. ציפית, זה לא קרה, משבר.

לענ"ד הנחת היסוד שלך לגבי התפילה (ואגב, של רבים) היא לא נכונה.
התפילה היא לא אמצעי, היא המטרה. התפילה היא לא כלי שנורר מרבש"ע אלא היא כלי שבא לשנות אותנו, לקרב אתנו אל רבש"ע.
התפילה היא עבודה שבלב. כשמה כן היא, עמל, יזע ודמעות.
ואני אסביר למה אני מתכוון..

בעבודת ה´, קרי עבודה בה אנחנו מתקרבים ככל יכולתנו אל רבש"ע, יש לנו שני חלקים עיקריים:
עבודת ה´ שבשכל, מלמעלה למטה והיא לימוד התורה, תורה אלוקית שיורדת אלינו. אנחנו לומדים את התורה האלוקית, ודרכה מקרבים לאלוקי שבנו.
ועובדת ה´ שברגש, מלמטה למעלה והיא התפילה בה אנחנו מלמטה, מהמקום הנמוך בו אנחנו נמצאים, אנחנו מתפללים, מתעלים ומתקרבים אל רבש"ע.

אותה עבודה היא איננה אמצעי להשיג דברים, אלא מטרתה היא עצם העבודה.
אם נסדר את הדברים נגלה שהתפילה היא לא אמצעי, אלא היא המטרה, והצרות שיש לנו, אותו תוכן תפילה, אותם דברים שרצינו להשיג הם הם האמצעים שקיימים כדי שנתפלל ונתעלה!
חז"ל מגלים לנו שרבש"ע התאווה לתפילתם של צדיקים ולכן אברהם היה עקר, שרה הייתה עקרה.. ובאופן כללי החיים שלהם לא היו מזהירים.. ולמה כל זה? מאותה סיבה שהזכרנו..

בעקבות התפילה אנחנו מתעלים, ומשמשים ככלי יותר גדול לשפע האלוקי. בעקבות התפילה אנחנו לא אותו בן אדם, וממילא ראויים לשפע אחר- אז.. אז ´מתקבלת´ התפילה.

חשוב לדעת עוד יסוד חשוב.
רבש"ע הוא "גומל חסדים טובים" מה הכוונה טובים?
לדוגמא: אם מסומם מתפלל על סמים.. כדאי שתפילתו תתקבל? האם מנת הסם הבאה תועיל לו? כמובן שלא..
אם תפילתו הייתה מתקבלת רבש"ע היה "גומל חסדים".. אבל לא "גומל חסדים טובים"..
יכול להיות אנחנו מתפללים על דבר שאנחנו בטוחים בכל מאודנו שהוא טוב לנו.. אבל מצד האמת הוא לא טוב לנו..
רבש"ע הוא גומל חסדים טובים! וטוב שכך..
אנחנו צריכים להיות (וזה קשה) עם הרבה ענווה מול רבש"ע ועם זה לעבוד אותו בשמחה!

מעבר לכל אנחנו צריכים להיכנס לפרופורציה... בסך הכל ללא רבש"ע אין לנו קיום..
רבש"ע מהווה את הכל בכל רגע ורגע. מחייה אותי, אותך, את העולם בכל שנייה. רק על זה אנחנו צריכים להודות לו, לקפץ ולרקוד כמו משוגעים!
בסך הכל בסופו של דבר אחותך התחתנה.. ואגב, מריבות בזמן הארגונים לחתונה קורים כמעט בכל משפחה טובה.. ההתרגשות, הלחץ, התהליכים שעוברים על החתן הכלה וההורים משני בצדדים מראים את אותתם לפעמים במצבים לא נעימים. לכן מצוות שמחת חתן וכלה היא כל כך חשובה.
בסה"כ אתם צריכים לשמוח ולהיות מאושרים על החתונה. לראות את הטוב המרובה ולא את הרע המועט, את רוב הכוס המלאה ולא את החלק הריק שבה..



את מוזמנת בחום לקרוא עוד תשובות בנושא בקישורים הבאים:

http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=297037
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=143852
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=142597


אין שום תפילה ששבה ריקם! כל תפילה עושה משו, כל תפילה פועלת על העולם!
תמיד בשמחה!

מקווה שנתתי כיוון כללי
אשמח לעזור עוד אם צריך
המייל שלי: elronza@gmail.com
פלאפון: 0524521552
אלרון