איך אפשר לדעת יש לי מספיק?

שלום אחי!
מצטער על העיכוב הרב בתשובה, מקווה שתסלח לי.

השאלות שלך טובות מאוד וענייניות, ובגלל ששאלת כמה שאלות, זה לא יהיה קצר...
מקווה שהקב"ה יעזור לנו לענות [יחד] עליהן בצורה הטובה ביותר!.

[עיזים]
מגיל הגן, כשראינו שלחברים שלנו יש צעצוע חדש – ישר פנינו לאמא ואמרנו בתמימות: "אמא, גם אני רוצה כזה!!!".

וזה המשיך גם כשהתבגרנו: מכשירים, כלי בית – כל מה שנחשב "אין".

רגש הקנאה קם ועולה, ואומר: אז, באמת, מה איתנו? מה, אנחנו עיזים? למה לבנאדם הזה מגיע ולנו לא?
למה אנחנו חייבים "לעמוד בפינה" בעונש ולסבול?

[מנגנוני הגנה]
כשאנחנו שואלים – למה לא יש ולי אין? יש 3 מנגנוני הגנה מפורסמים:

הראשון: מה, אנחנו חייבים ללכת עם הזרם?

השני: תפסיקו לקנא! יש אנשים שאין להם כסף אפילו ל...

השלישי: לא שמעתם פעם על "איזהו העשיר? השמח בחלקו"? (משנה מסכת אבות, פרק ד´ משנה א´).

אז למה, אחרי כל המאמץ, אנחנו מוצאים את עצמנו [בדיכאון עצום, לא עשירים, ובטוח שלא שמחים]?

[הבהלה לזהב]
יש מצווה שנקראת מקרא ביכורים, מודים לקב"ה על הטוב שהוא העניק לנו. אחרי ההודיה, יש עוד מצווה:

"ושָׂמַחְתָּ בְכָל-הַטּוֹב, אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ*וּלְבֵיתֶךָ: אַתָּה, וְהַלֵּוִי, וְהַגֵּר, אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ" (דברים, פרק כ"ו פסוק י"א).

אתה, הלוי... תשתמשו בכל הטוב!
תאכלו ותברכו את הקב"ה על זה, אולי גם תתנו לעניים ... העיקר: [תעשו עם הטוב משהו טוב]!

אולי "השמח" = עושה טוב, ו"בחלקו" = במה שהקב"ה נתן לו?

או במילים אחרות:
"איזהו העשיר? [מי שעושה טוב] במה שהקב"ה נתן לו!". שאין כאן קשר למה שלשני יש או אין...

ומזה אפשר להמשיך ולומר - שיש לנו ערך!
לנו יש את דרכנו שלנו, המיוחדת [רק לנו], שבנויה מכל מה שיש דווקא לנו.

זה כמו שבן אדם אחד עובד אדמה – הוא צריך טקרטור, עובד בחברת מוניות צריך מכונית רגילה...
לחבר יש את המעלות, האמצעים והיכולות שיעזרו לו לדרכו שלו, ולנו יש את שלנו.

[אם אין אני לי – בננה לי...]
ברשותך, נעמוד רגע על רגש הקנאה, ותגיד לי איך זה נשמע: "למה אני לא הוא?".

האם באמת אנחנו רוצים להיות [במקום] אדם כלשהו, בגלל משהו מסוים?

אנחנו פשוט עושים [השוואה] בינינו לבין חברינו, ואולי, אפילו, במקרה גרוע יותר – נמנעים להביט בטוב שיש בנו, במה ש[כן יש לנו].

ובקיצור: לפעמים מגיעים למצב שאנחנו מבטלים את עצמנו לגמרי...

ברגע שאדם כלשהו יכיר בערך עצמו, אנשים גם יתכנסו סביבו - החברים האמיתיים. למה?
כי הם יראו שהוא [מכיר בערכם], ואולי אפילו יכול לעזור להם לברר את ערכ שלהםם, ואת משימתם האמיתית.

אז תגיד: "אוקיי, קצת ניחמתם אותי ועניתם למה אני לא הוא – אבל לא עניתם על השאלה:
[למה לו יש את זה ולי אין]?"

אחת מהמידות שמאוד כדאי לעבוד עליהן היא "[ענווה]".

"עניו" הוא לא זה שהולך כפוף עם פרצוף ברצפה, או מישהו שנקרא "ילד כאפות" שלא מחזיר מכה מרוב ענווה.

אדם עניו מכיר בערך עצמו, מכיר את כל צדדיו, החזקים והחלשים.
מבין ומרגיש שכל המעלות שהוא התברך בהן - לא באו מכוחו, אלא כמתנה מהקב"ה.

הוא שמח בחלקו. הוא יודע, שבזכות כוחו, ומצבו העכשווי – הוא ורק הוא נועדו לתקן את העולם, בדרך שאף אחד אחר לא יכול!
[אם הוא היה חברו – העולם היה חסר]!

מה הכוונה "היה חסר"? נמשיל את זה למטוס.
כשאנחנו רוצים לבנות מטוס, צריך שיהיה מצנח שמור במקום מיוחד, למקרה של סכנה.

היה אפשר לשים את המצנח במקום אחר, ממש לאותו השימוש, אבל הוא היה עובד [לא בדיוק לפי התכנון].

[למלא את החלל]
כאן אנחנו גם מגיעים לעניין של ההתקדמות, לשאלה איך אני יידע שמה שיש לי זה [מספיק טוב]? שזה [המשך למה שכתבנו קודם].

[הרבה יותר ממותר] שיהיו לנו דברים לעצמנו, סתם בשביל הכיף. משחקים, עיתונים, ספרים, וואט אבר! (הערה: שיהיו בגדר ההלכה, ו[לא יהיו העיקר בחיים]).

[מתוך ההתקדמות] במהלך החיים, בעזרת קיום המצוות והחזקת מידת הענווה האמיתית – יהיה אפשר לדעת אם מה שיש לנו הוא מספיק, או הרבה מותרות.

[כל אחד לעצמו] מרגיש באמת מה הוא צריך, ועל מה הוא יכול לוותר... האם אפשר לתת את הכסף או הזמן הזה לצדקה או למעשה טוב אחר.

[קבלה]
בקשר לשאלה "[איך אני יודע שכל תפילה שלי מתקבלת לקדוש ברוך הוא]?:

לא יודע בדיוק לאיזה תפילה אתה מתכוון, אשמח אם תגיב או תחזור אליי למייל, ואנסה בעזרת השם לעזור יותר.

אבל בכל זאת, ברשותך, נעבור על כמה דברים כלליים על התפילה:

דבר ראשון נשאל: למה התפילה נועדה? התשובה - [בשבילנו]! התפילה מקרבת אותנו לקב"ה, וזה עיקר כוחה של התפילה.

ככל שאנחנו מתקרבים יותר לקב"ה - כך אנחנו מושפעים יותר מהשפע שלו.
כמו פנס שמאיר - ככל שמתקרבים לפנס ככה האור חזק יותר, כך ככל שאנחנו קרובים לקב"ה ככה אנחנו מקבלים יותר שפע.

התפילה היא עבורנו , [כדי לעזור לנו להתקרב לקב"ה].

עוד עניין בנוגע לקבלת התפילה:
כדאי לזכור שהתפילה היא לא מכונת פחיות - לא תמיד מה שנתפלל עליו יחול מיד, וגם לא בטוח שיצא אל הפועל בכלל באופן שבו רצינו.

עם ישראל התפלל [אין ספור תפילות וגעגועים] לארץ ישראל לאורך 2000 שנות גלות - והנה אנחנו כאן בארץ ישראל ו[במדינה יהודית]. כנראה שהתפילות [כן] עזרו...

התפילות [לא הולכות לשווא]! וגם אם הבקשה שביקשנו בתפילה לא התקיימה - התפילה עדין פועלת בשמיים, מוסיפה סנגוריה על עם ישראל, ומוסיפה ברכה במקום כלשהו שאיננו יודעים מהו.

בקיצור: אדם יוצר בתפילה הכנה וקשר רוחני בינו לבין בורא עולם, כדי לקבל את השפע הא-לוקי.

מצד אחד, אנחנו צריכים לעשות ולעמול בעולם - בתפילה, בהשתדלות... ומצד שני - לדעת שמהרגע שאנחנו עשינו את שלנו, הכל בידיים של הקב"ה, והעניין הוא [להישען עליו לגמרי] שיעשה מה שטוב ובזמן המתאים...

[לסיכום]
הסיבה ש לחבר יש את המעלות, האמצעים והיכולות שיש לו ולנו אין, כי הוא. חייב אותם כדי שיעזרו לו לדרכו שלו.

יש לנו ערך! לנו יש את דרכנו שלנו, המיוחדת רק לנו, שבנויה מכל מה שיש דווקא לנו.

[הרבה יותר ממותר] שיהיו לנו דברים לעצמנו, אבל [כל אחד לעצמו] מרגיש באמת: מה הוא צריך, ועל מה הוא יכול לוותר...

אדם יוצר בתפילה הכנה וקשר רוחני בינו לבין בורא עולם, כדי לקבל את השפע הא-לוקי, ומשם יש [להישען על הקב"ה לגמרי שיעשה מה שטוב ובזמן המתאים...

[הצעות להמשך]
אני מציע לך להצטרף לשיעור אמונה קבוע, וללמוד אמונה בחברותא – מה שאתה הכי מתחבר אליו, ועם מי שאתה הכי מתחבר אליו.

השיעור יכול להיות בבית הכנסת, בבית הספר, בישיבה (אם יש אחת קרוב לבית שלך) או אפילו באינטרנט.

מה שחשוב שזה יהיה שיעור [שאתה יכול להשתתף בו באופן קבוע], ושזה יהיה שיעור שאתה מתחבר אליו. חברותא יכולה להיות עם חבר שלך.

אני מציע לך לפנות למורה/מדריך/רב בבית הספר כדי שימליצו לך על איזה ספר כדי ללמוד.

מקווה שהועלתי לפחות במעט, ומזמין אותך לפנות אליי שוב בכל שאלה שתהיה לך!

שנה טובה ומתוקה!

דורון

dozkih@gmail.com