צניעות בחוף, ומול בנות

שלום רב,
תודה על השאלות המעניינות והחשובות, וכל הכבוד לך על כך שאת מבררת את שאלותייך, ולא משאירה אותם לעצמך!
לגבי השאלה הראשונה, אז ההלכה היא שלגבי סבא, הדין הוא שונה, ומותר לגעת, אבל לגבי כל שאר הקרובים כמו דודים, אין כל היתר לגעת בהם.
לעיון נוסף בנושא זה:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=181926
לגבי שלושת השאלות הנוספות, ננסה לענות עליהן מתוך אותה נקודת מוצא.
התפיסה הנפוצה היא שצריך להתלבש צנוע כדי לא להכשיל גברים בראיות אסורות. כלומר, אם אני אלך לא צנוע, ויעברו בנים ויראו אותי כך, אני אכשיל אותם בראייה אסורה ובהרהור עבירה. ממילא עולה השאלה, מדוע אנחנו צריכות להיות צנועות בחוף נפרד, ומדוע אנחנו צריכות להיות צנועות גם במקום שאין שם כלל גברים, הרי אין לנו את מי להכשיל?
אלא, שאף שתפיסה זו נכונה במקצת, ויש בה היבט מסוים של צניעות, היא רק חלק קטן מתפיסת הצניעות.
הפירוש הכולל יותר של צניעות, הוא נתינת המקום הנכון לכל חלק שקיים בנו, ונסביר זאת:
כאשר אנחנו מסתכלים על אדם אחר, הרושם הראשוני שאנחנו מקבלים ממנו הוא ההסתכלות החיצונית עליו: איך הוא מתלבש, כמו מתנחל? כמו עירוני? דוס? אנחנו מנסים לתייג את האדם לפי המראה החיצוני שלו. בדרך כלל, אנחנו לא שואלים את עצמנו, איך הוא מבחינה פנימית, הוא רגיש? מה תחומי הענין שלו? שאלות אלו כלל לא עולות במבט הראשוני, והדברים שכן עולים לנגד עינינו הם איך הוא נראה באופן חיצוני.
בדרך כלל, אחרי שאנחנו מכירים את האדם ורואים שחוץ מהעולם החיצוני, יש לכל אדם עולם פנימי עשיר, מעניין ומגוון שלפעמים נראה שונה מאוד, מהעולם החיצוני שנגלה לעיננו בהסתכלות ראשונית.
נשאלת השאלה, איזה רושם ראשוני אנחנו רוצים להביע: האם את הצד החיצוני של הגוף – איזה גוף יש לנו? או איזו נפש, אילו תכנים פנימיים, איזו נשמה יש לנו?!
התשובה היא פשוטה, ברור שאף אדם לא רוצה שיחשבו שכל מה שיש לו להציע, זה רק את הגוף שלו, ולא יותר, כל אדם מצפה שאנשים יבינו שמעבר לאיך שהוא נראה מבחינה חיצונית, יש לו עולם פנימי עשיר.
בדיוק את ההסתכלות השטחית הזו הצניעות באה למנוע. אדם שמראה לעין כל את גופו, למעשה אומר איזו אמירה, שמשמעותה: הגוף הוא העיקר, תסתכלו על הגוף שלי, זה אני! ולעומת זאת אדם שמכסה את גופו, ומצניע אותו, אומר למעשה, אינני רוצה שתחשבו שהעיקר הוא הגוף שלי, אלא יש לי משהו מעבר, (אגב, גם הגוף בסופו של דבר, נהיה יותר מכובד, כאשר הוא מהווה לבוש וכיסוי לצד הפנימי וגם הוא נראה יותר עדין וטהור, ובדרך כלל גם יותר יפה) אני מכסה את הגוף, כיון שאינני רוצה שיסתכלו על הגוף שלי ויחשבו שזה מה שאני – גוף, אני רוצה שיחשבו שיש משהו יותר עמוק בי, באישיותי, ולא יבחנו אותי לפי צידי החיצוני בלבד. כמו כן הצניעות מכוונת גם כלפינו, אנחנו גם צריכים להבין ולהרגיש שהעיקר אצלנו הוא הנשמה, והרוחניות, ולא הצדדים החיצוניים והגשמיים.
לכן, קורה לעיתים שגם נשים שמכסות את כל גופן, לפי גדרי ההלכה, מפספסות את הסיבה שבגללה צריך להיות צנועים, והלבוש למרות שהוא מכסה את הגוף, בעצם הוא רק מבליט אותו, או מבליט את הבגדים באופן מיוחד, אף שברור שזה יותר טוב מאשר לא לכסות את הגוף, אבל גם כאן ישנו פספוס של המטרה העיקרית של הצניעות, שהיא לכסות את הצדדים הגשמיים שלנו, ולהראות שיש לנו משהו מעבר לזה.
אין זה אומר חס ושלום שצריך להתלבש זרוק, או לא להקפיד איך הבגדים נראים, חס ושלום, ברור שניתן להתלבש יפה ואלגנטי, ועדיין לא להבליט את הגוף, או את הבגדים באופן מיוחד.
אנחנו רואים לפעמים נשים שהולכות בצורה מאוד לא צנועה, ושואלים את עצמנו: מה הם חושבות לעצמן שהם הולכות כך? התשובה היא שאנשים שפחות מחוברים לנשמתם הולכים בצורה שמבליטה את הגוף, ואינם מבינים את העוול שהם עושים לעצמם בכך שהם מבליטים את גופם, לפעמים אותן נשים, מתפלאות שאנשים מתייחסים אליהם בתור גוף, ולא בתור משהו מעבר, בעוד שהן עצמן משדרות את הדבר הזה.
מסיבה זאת, צניעות אינה רק בפני גברים, או במקומות הומי אדם, אלא גם במקום שאין שם אנשים, אלא רק נשים, ואפילו במקומות שאין אף אחד, אלא רק אנחנו. צניעות היא תכונה שנועדה בראש ובראשונה בשביל להבין את היחס שביננו לבין גופנו, ולהבין שהגוף צריך להיות מכוסה, כיון שאינו העיקר.
ואני מצטטת מספר "משנה ברורה" סימן ב: "[והאדם צריך להתנהג בצניעות ובושה לפני הקב"ה, ואפילו כשהוא לילה, ובחדרי חדרים, הלא מלא כל הארץ כבודו וכחשיכה וכאורה לפניו יתברך]. וכן צריך ליזהר תמיד מחמת טעם זה, שלא במקום הכרח, מלגלות מבשרו ואפילו מעט כל מה שדרכו להיות מכוסה בבגדים לעולם... שלא ילך בגילוי הגוף שלא לצורך".
אגב, המשנה ברורה מדבר לגבי גברים ולא רק לגבי נשים... אבל בכל אופן, עולה מדבריו שעיקר עניין הצניעות אינו כלל כלפי אנשים אחרים, אלא הוא עניין ביננו לבין הקב"ה, וכמו שהסברנו שזה בא לבטא את הצדדים הפנימיים שלנו, את הרוחניות, ואת התוכן הרוחני שקיים בזה שהשם נתן לנו נשמה, ולא רק גוף, כמו לבהמה.
לגבי השאלה מה הקשר בין בינו לבינה לבין צניעות, נסביר לפי אותה הבנה, (למרות שכמובן יש מקום להאריך הרבה יותר, אבל נקצר)) היחסים בין איש לאשה, הם יחסים מיוחדים, של קשר אלוקי, וידוע מה שאמרו חז"ל שאם איש ואשה זכו שכינה ביניהם, הכוונה שהקשר בין איש לאשה מבטא קשר רוחני עמוק, ויצר הקיום והשיתוף שהוא המניע לדחף הגדול שיש בנו לחיות יחד , הוא יצר אלוקי, שנובע מהגדולה ומהחשיבות שיש להוספת הנשמות בעולם, ומהחשיבות שיש לקשר הזה שבין איש לאשה באופן רוחני. מהצד השני, אנחנו בקלות עלולים ליפול ולחשוב שהקשר החיצוני, המיני, הוא חזות הכל, זה כל הקשר בין איש לאשה, ולא שיתוף ובניית בית שיש בו שכינה. בדרך כלל אנשים שלא מבינים שהקשר בין איש לאשה הוא קודם כל קשר פנימי ומהותי, קשה להם יותר להמשיך ולנהל בית, כאשר יש בעיות וקשיים בקשר הזה. לעומת זאת, כאשר אנשים מבינים שיש עומק גדול יותר בבית שבונים איש ואשה, ובקשר שהם יוצרים, הם גם מסכימים להשקיע יותר בבניית הבית. האמת שבימינו גם אחוזי הנישואין נמוכים מאוד בציבור שאינו מבין את ערכי הנישואין, וזאת מכיון שאנשים מעדיפים להשאר רווקים ולא להכניס עצמם לעול הזה של משפחה, ולמחויבות כלפי אשה מסוימת, כל זאת מכיון שהם לא רואים את קשר בין איש לאשה כקשר מחייב רציף ומתמיד וכקשר רוחני.
מסיבה זאת גם, הקשר הזה שבין אשה לאיש, צריך להיות מוצנע ולהתנהל בצניעות, כדי שלא נתבלבל, הקשר הזה אינו רק קשר חיצוני, אלא הוא קשר פנימי, בין נשמה לנשמה, ובין פנימיות לפנימיות, כמובן שהוא מתבטא גם באופן חיצוני, אך בצורה ממוסדת בתוך הבית, באופן מוצנע. כל היחסים בין איש לאשה יש חשיבות גדולה לכך שיתבצעו באופן מוצנע, ולא באופן מוחצן, כיון שכל החצנה של קשר כזה, בין איש לאשה, לא בצורה ממוסדת, ולא בצורה צנועה יוצרת מצג שוא כאילו עיקרו של הקשר הוא קשר חיצוני.

לשאלות נוספות
אוריה כהנא
oriakahana@gmail.com
לעיון בנושאים דומים בתשובות של חברים מקשיבים:
צניעות בחוף הים ובבית: http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=220985
צניעות לא בגלל בנים: http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=217625