המהלך הבא מוגדר על-ידי רבים כלא פחות ממחטף ציבורי חסר תקדים: בישיבתה לפני שבועיים, קיבלה ממשלת ישראל החלטה לביטול השירות הצבאי לבחורי הישיבות החל מגיל 22, שמכאן ואילך יוכלו להסתפק בשירות אזרחי. החלטת הממשלה התקבלה כסעיף במסגרת חוק ההסדרים, לא קדם לה דיון ציבורי והוא לא פורסם בהודעת הסיכום של הישיבה. יצויין כי החלטת הממשלה תקפה, כמובן, לא רק כלפי המגזר החרדי אלא גם לאברכי הישיבות הגבוהות בציבור הציוני-דתי, המתגייסים ברובם על-בסיס "חוק טל" והלומדים תחת הגדרת "תורתו אומנותו".
כידוע, על פי חוק טל, כל בחור בישיבה גבוהה או אברך (בן ישיבה נשוי) שהגיע לגיל 22, יכול לצאת ל"שנת הכרעה", במהלכה יחליט אם להתגייס לצה"ל לשירות צבאי או אזרחי מקוצר - או לחזור לשורות הישיבה כ"תורתו אומנותו". עד כה, לדרישת הצבא, החליט צה"ל להגדיר מי זכאי לשירות אזרחי ומי מחוייב בשירות צבאי. על פי נהלי הצבא, רק נשוי ולו ילד יוכל לשרת שירות אזרחי, אך אדם הנשוי ללא ילדים וכל שכן רווק - חויבו בשירות צבאי עד גיל 26.
על פי ההחלטה החדשה, מגיל 22, יוכלו בחורי הישיבות להסתפק בשירות אזרחי ולאחר מכן להשתחרר מכל מחוייבות שרות למדינה ולצאת לעבודה. השינוי בחוק בוצע שלא על דעת גורמי הצבא ונגד דעתו של הרמטכ"ל, שבאחרונה התבטא כמה וכמה פעמים נגד כל שינוי בסעיפי החוק. סביר להניח כי ההצעה החדשה תועמד בקרוב למבחן בג"ץ, בעקבות המחאה הציבורית.
אלדד עוזרי, יו"ר איגוד הישיבות הגבוהות הלאומיות, אומר כי הוא איננו צופה שינוי משמעותי בעקבות השינוי החדש בחוק. "לא תהיה נטישה של הישיבות ולא יהיו שינויים משמעותיים בהיקפי הגיוס, שהרי בני הישיבות הגבוהות אינם מוכרחים לא לישיבה ולא לצבא, הם עושים זאת מתוך עיקרון ערכי - ולכן ימשיכו לעשות כן", אמר בשיחה עם כיפה.
לדבריו, "החוק עשוי להסב נזק ציבורי משמעותי, הן לישיבות הגבוהות והן לאלו החרדיות, מעבר לכך שמדובר בצעד בעייתי, המהווה ניסיון לפגיעה בתרומתם של בני הישיבות הגבוהות לחברה ולמדינה". להערכתו של עוזרי, על אף החלטת הממשלה מלפני שבועיים, הוא איננו צופה לו אריכות ימים, בעקבות הלחץ הציבורי.