מלח הארץ
המושג "גילוי נאות" נשמע בעולם עלוני השבת כמו צמד מילים בסינית. פרסומות סמויות הן דבר שבשגרה; ידיעות חדשותיות ממומנות השכם והערב על ידי בעלי הון ואינטרסים; ומדורים תמימים-לכאורה מגובים על ידי בעלי מאה. השבת הוכיח אחד העלונים כי אפשר גם אחרת.
הרבה כבר נכתב על "ארץ ישראל שלנו"; אפשר לגחך, להתעצבן או להתעלם, אבל שימו לב לעובדה הבאה: בעמוד האחורי של העלון הופיעה השבת פינה בשם אתרים ביהודה ושומרון, ובה המלצה חמה על טיול בהרי גופנא. בתחתית הפינה נכתבו חמש מילים: "המדור בחסות מדרשת הרי גופנא", בצירוף מספר הטלפון של המדרשה. כמה פשוט, כמה אמיתי, וכמה נדיר למצוא גילוי נאות כזה. כל כך שונה מהעלונים הרבים הפזורים על שולחנות בתי הכנסת. כל הכבוד ל"ארץ ישראל שלנו", ומי יתן וחמש המילים הללו תשמשנה דוגמה לעורכי העלונים: אפשר גם לעשות את זה ישר.
תורה אנד עבודה
פעם בחודש בערך רגילים מתפללי בתי הכנסת לפגוש את "עת לדרוש", עלונה הצנום והמסקרן של תנועת נאמני תורה ועבודה. בשבועות האחרונים החלה התנועה להפיץ - בשלב זה למנויים בלבד - עלון חדש באנגלית, בעל אותו שם - "Et Lidrosh". העלון, בעריכתו של הרב וורן קיי ממודיעין, יוצא פעם בשבועיים ומופץ בכחמישים בתי כנסת ברחבי הארץ, ובו מאמרי דעה, מאמרי פרשת שבוע ושאר פנינים מבית המדרש של האורתודוקסיה המודרנית. המדור מאחל בהצלחה, ומצפה בקוצר רוח לגרסה האנגלית של "עולם קטן", או אפילו "מעייני הישועה".
עכשיו נברך כולנו
השבת נפל דבר במדור ביקורת המסעדות של שאול יהלום ב"מצב הרוח". בצידי העמוד מופיעים פרטים שונים על המסעדה: כתובתה, מספר הטלפון שלה, ניקיון שירותיה וסוג הכשרות שבה. השבת הופיעה שם קטגוריה חדשה: "נטילת ידיים", דבר תמוה, בהתחשב בעובדה שעד היום כל המסעדות עליהן ממליץ יהלום כללו בתוכן כיור פשוט עם נטלה. האם רצה הכותב לרמוז לקוראיו להקפיד גם על מצווה זו רגע לפני שהם נוגסים בלחם השיפון? במסעדה, למקרה ששאלתם, אין נטילת ידיים, אך יש "כיור מיוחד בתוך המסעדה". מעניין. בתיאבון, ולא לשכוח ברכת המזון.
קרנות המזבח
ברוך השם, המאמר ב"עולם קטן" על התנהלות הקרן הקיימת לישראל כבר מאחורינו. התגובות הפסיקו לזרום למערכת, והחיים ממשיכים הלאה - כך נדמה, לפחות. ציפור קטנה לחשה לי השבוע כי בטנם של אנשי הקרן הקיימת לישראל עוד מלאה כעס על הכתבה בעלון הנקרא ביותר בציבור הדתי, ובמסדרונות הקק"ל, כך לחשה הציפור, מתבשלת תביעה ייצוגית כנגד העלון. התרגלנו שמזמנים רבנים לחקירה, אבל עכשיו גם עלונים?!
"מנהג אבותינו" (פינה חדשה)
לפני כמה שבועות לגלגתי אודות שואלים המבקשים מרבני הסלולרי הצדקה למנהגים שונים ומשונים שאיש לא יודע את מקורם באמת. כמה קוראים נאמנים מחו על הלגלוג, וטענו כי המנהגים הללו, הזויים ככל שיישמעו, מוטמעים עמוק במסורות העדות השונות. מסיבה זו, הוחלט לייסד פינה חדשה, שבה, פעם בכמה שבועות, נלקט כאן כמה מן המנהגים ההזויים שהופיעו בשו"ת הסלולרי, ונבקש מכם, הקוראים, מקור למנהגים הללו.
"אמרו לי שאם אדלג מעל חנוכייה אמצא את זיווגי", נשאל הרב אבינר ב"עולם קטן"; ב"באהבה ובאמונה" נשאל הרב "האם זה נכון שאדם המגדל חתול, כאשר החתול מת, הוא מקטרג עליו ויביאו לגיהנום?". מה דעתכם, קוראים יקרים? האם פגשתם את אהבת חייכם לאחר דילוג חנוכיות אינטנסיבי? האם גם אתם מפחדים שהחתול שלכם ייקח אתכם לגיהנום, או לפחות לא ינקה אחריו? כל היודע דבר על מקורם של המנהגים מוזמן לפנות למייל המעלעל, או להשאיר טוקבק. שבוע טוב.
לתגובות ולהדלפות: mealel@kipa.co.il