הם שואלים אותי אם אני שמח ואם אני מעכל ובחיי שאני לא יודע מאיפה להתחיל:
אולי מערבי השבתות הכואבים של קבלת שבת קרליבך בכותל הקטן שהייתי בא ועומד לפניך, רווק מתבגר שבוחר לו את הפינה הכי הרחוקה מכל הילדים האלו, בוסריים וחפים מבדידות מאכלת, מסתיר את הדמעות ומחכה לניגון המזמור שיר ליום השבת, טוב להודות לה ולזמר לשמך עליון וזועק אליך בשתיקה ולא מבין על מה יש לי להודות?
על זוגות צעירים עטויי שמחת מלאכים על פניהם, מסתכל עליהם בערגה ומדמיין איך אחרי התפילה ייגש הילדון הזה ויברך את אשתו האהובה בשבת שלום ואני אחזור לארוחת הרווקים שלי ביחד עם חבריי ונמשיך לקטר אחד לשני כמו שרק בנים יודעים תוך כדי ניגוב החלה בחומוס בשבתות הסוליקו שלנו כי למי בכלל יש כוח להשקיע ובשביל מה אלוקים בשביל מה?
 |
|
"באמת וויתרת עליי ודנת אותי למאסר עולם בביצת הרווקות?" (צילום: aussiegall-cc-by)
|
והם, הילדים, המשיכו ושרו:"להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות":
ורק אתה יודע כמה התאוותי לחסד של הבוקר, אבל הייתי לציפור לילה כמו הלילה ההוא בערב ראש השנה באומן כשנסענו בטנדר המקרטע של האוקריאני המסומם שלקח אותנו לציון של הבעל שם טוב הקדוש, שם התדפקתי על הקבר, ודמעותיי הרותחות זולגות מעצמן ומעירות ישנים ולא ידעתי מכלום רק שאני לא יכול לחיות יותר עם הבדידות הזו:
"אתה שומע סבא קדישא!
ואני ממש אעריך את זה אם תעשה שם למעלה משהו בשבילי, כלומר תראה אותי, במקום לחבק עכשיו את אשתי אני קופא בקור הזה ומחבק קברים וכן, גם אני חושב שיש כאן משהו מוזר ולא טבעי".
ואתה אלוהיי יודע כמה לילות ארורים עברנו ביחד בעולם שכולו לבד והקשבת והנהנת והבטת בי ואני לא הבנתי למה לעזאזל אתה לא עושה כלום?
אתה הרי כל יכול ועשית דברים גדולים מאלו, אז מה זה בשבילך לסגור לי את הפינה? זה מה שישבור אותך?
תמיד צחקתי עם החברה והסברתי לעצמי שכנראה הייתי בגלגול הקודם מוציא להורג המוני או איזה גסטאפו כי רק ככה הייתי יכול להחזיק את האמונה שלי ולתרץ לחתיכת הבשר הזו שהייתה פעם הלב שלי שיש דין ויש דיין ותחזיק את הראש מעל המים כי בסוף, נו, אתה יודע, בסוף זה הרי חייב להגיע.
ולאט לאט הציציות נהיות כבדות והכיפה מתחילה לבעור והשאלה הזו הו השאלה הזו עלתה ובערה וניפצה שבעה רקיעים:
"באמת וויתרת עליי ודנת אותי למאסר עולם בביצת הרווקות הזו ללא אפשרות חנינה?"
והשחור של הלילה נעטף מסביב לצוואר כקשר גורדי וקולי נדם ושפתותי לחשו:
איכה?
 |
|
ישועת ה כהרף עין (צילום: mrhayata-cc-by-sa)
|
ישועת ה כהרף עין. אמר רבי יצחק לוי מברדיצב על הפסוק "הרף" :
כאשר נראה לאדם שלא נותר בו כוח סבל יותר , וכאילו עינו של הקב"ה הרפתה ממנו
דווקא אז מגיעה הישועה, לפתע פתאום !
שש כוסות קריסטל נוצצות כבדולח עומדות כחיילים ליד וויסקי משובח:
שתי כוסות להורים שלה, שתיים לשלי ושתיים לי. ולה.
היא מגניבה לעברי חיוך שובב ואני מסתכל ובוהה בטוב הזה ותוהה לעצמי האם התחרפנתי לגמרי עד שהחלומות שלי נראים אמיתיים ומוחשיים כל כך?
אבל החלום ממשיך ובועט ומשמיע קול מתוק וממסטל כזה והארץ המובטחת שלי יושבת לידי ומסתכלת עליי במבט המיוחד הזה שניבט לה מהעיניים מתי שידעתי שהיא הולכת להיות...ההיא שלי ומבעד לפנים שלה ראיתי אותך אלוהיי מקשיב ומהנהן ומביט בי בשתיקה:
"נו ילד, היה שווה לחכות?....".
ואני מסתכל עליה. ועליך
ושומע את פעימות הלב המתעורר שלי, מודה וצועק לכל הבריאה: "להגיד בבוקר חסדך".